אני מרגישה שאני שונאת את החיים שלי, אין לי חברים כמעט בכלל, רק חברה אחת קרובה ומעבר לזה לא הרבה, ולחברה הזאתי כן יש חברות אבל משום מה הן לא כזה מתחברות אליי למרות שאני ממש סבבה לא איזה מוזרה או פריקית, וזה מתסכל אותי.
אני לא מצליחה להכיר חברות בשום מקום, אני בדיוק סיימתי ביהס והייתי בביהס קטן אז גם לא היו אופציות רבות לחברויות נורמליות, זאת עיר קטנה וקשה למצוא עבודה מעניינת עם אנשים וגם כשעבדתי במקומות עם מלא בנות לא הסתדרתי מבחנה חברתית, לעומת חברה שלי שתמיד מסתדרת וכולם רוצים להיות איתה. בנוסף לזה אני עוברת פרידה אחרי 3 שנים ביחד, בפעם השניה שהוא נפרד ממני, וזה פשוט מתסכל אותי כי אני כל כך אוהבת אותו והייתי מתה שהוא ילחם עליי ויאהב אותי כמו כל הבני זוג שאני רואה שיש לכולן, אפילו לאחיות שלי. וזה לא שמתחילים איתי המון, וגם שכן מתחילים זה רק גברים שמחפשים סטוץ או גברים שממש ממש לא הטעם שלי. למרות שאני כן נראית טוב אבל טיפה מלאה אז כנראה זה בגלל זה. ובנוסף המשפחה שלי די שונאת אותי, אני לא מרגישה אהבה מההורים שלי ויש המון בעיות בבית כלכליות ונפשיות, אף פעם לא באמת הרגשתי אהובה באף סביבה שנמצאתי בה. אני יודעת שיש אנשים עם צרות הרבה יותר גדולות אבל זה פשוט מרגיש לי שהדברים הכי מובנים מאליו שיש לכולם לי אין, אני רואה בנות בגילי עם בן זוג שמטורף עליהן או לפחות גברים נורמליים שרוצים אותן, ושההורים שלהן אוהבים אותן ושתמיד מוקפות בחברות וחברים, ואני מרגישה נטושה מאחוריה. אני באמת ניסיתי הכל וכלום לא הולך לי אני מרגישה אבודה. אשמח לעצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות