שהייתי בת 14.8 הכרתי מישהו מהאינטרנט כבר באותו היום הוא נתן את האינסטגרם שלו והתכתבנו
ככל שעבר הזמן נהייתה לי אובססיה מאוד רצינית לקשר איתו וכל פעם שהוא לא ענה לי התעצבנתי עליו והעלבתי אותו
הוא ישר היה מחזיר לי והיינו רבים
זה היה קורה הרבה באותה תקופה
אבל אחריי כמה חודשים זה הפסיק
אנחנו עד עכשיו בקשר (לא קשר יומיומי כי הוא עסוק לפעמים או שלא יכול לענות)
אבל לפניי חודש בערך צצה בעיה אחרת
הוא סיפר לי שהוא בבית חולים בשיקום
והייתי שולחת לו הודעות חופשי(הייתי אומרת שאפילו חפרתי לו) והוא היה עונה מתי שיכל
אבל אחריי כמה ימים אמא שלו ראתה את ההתכתבות בינינו והיא לא אהבה את זה
היא אפילו אמרה לו שלא יהיה איתי בקשר
ובחודש האחרון היא אפילו חסמה אותי
שלשום הוא שלח הודעה וסיפר לי שהיא זאת שחסמה ואתמול התכתבנו קצת יותר
במקרה יצא שהוא התוודה בפניי שממש בהתחלה שהכרנו הוא ממש אהב אותי אבל עם הזמן התרחקנו
לא היה לי אומץ להגיד לו שזו הייתה אשמתי שעם הזמן אוליי גרמתי לו להפסיק לאהוב אותי כי הייתי נוראית כלפיו אפילו שאני יודעת שאנחנו נמשכים אחד לשני(מאז שהתחילה הקורונה אני מרגישה שאני אוהבת אותו ושהוא נעשה חלק חשוב מהחיים שלי למרות שעוד לא ניפגשנו)
אבל אני עד עכשיו חושבת על זה ולא יודעת אם זה נכון כי עכשיו הוא אמר שהוא עדיין פגוע ממני ושצריך לחכות שהכל יירגע
לא כל כך הבנתי למה התכוון
אבל יכול להיות שהתכוון שלא ניהיה כל כך בקשר בתקופה הזאת
אבל הבעיה שלי היא שקשה לי בלי הקשר איתו ובלי לדעת אם הוא בסדר
ואני יותר מדיי דואגת לו
אני יודעת שלא כדאי לחפור לו ולספר דברים יותר מדיי אישיים כי אי אפשר לדעת אם הוא יראה את זה או אמא שלו
גם חשוב לי להגיד ששנינו באותו הגיל
גם אני לא רוצה לסבך אותו יותר בגללי או שהוא יותר יפגע מזהוגם הוא אמר לא מזמן שלא יפטר ממני
אבל החוסר ודאות קצת משגע אותי
כי אני לא יודעת מה יהיה מעכשיו בקשר שלנו אחריי כל מה שקרה
אני מניחה שמתישהו נחזור לקשר
אבל כרגע מאוד עצוב לי ממה שקרה
אשמח לטיפים/עצות לאיך להתמודד עם זה
ומה אתם מציעים לעשות?
אגב: שנינו באותו הגיל
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות