פגע בי פעמיים ויכולה להיות גם פעם שלישית, לא יודעת מה לעשות, לתת עוד הזדמנות?

הוא רצה אותי קרוב לשנה.
קרוב לשנה שלא הפסיק לחזר ולשפוך את הלב על כמה שהרגשות אליי חזקים וכמה שמעולם לא היו לו כאלה כלפי אף אחת - אפילו לא כלפי כאלה שכבר היה בזוגיות איתו, שאני באמת משהו אחר ממה שהוא הכיר. אני יודעת שהוא דובר אמת כי אני מכירה אותו כבר יותר מדי טוב והוא לא אומר דברים גדולים סתם. לא הייתי מסוגלת להיכנס לזוגיות כי אני הייתי בתקופה באמת קשה רגשית ולא יכלתי להכיל דבר כזה בחיים שלי.
אחרי כמעט שנה הוא ניתק את הקשר כי היה לו קשה עם זה שהוא הרגיש חוסר הדדיות מוחלט והבנתי אותו לגמרי. אחרי שבוע שלחתי לו הודעה שחשבתי על זה ואני רוצה לתת צ׳אנס כי חבל שנפספס את זה, שאני מוכנה לנסות להתגבר על המחסומים.
כי הוא באמת היה בן אדם שפשוט היה בראש שלי, מכיל אותי ואת כל הבעיות שלי (ויש לי הרבה), מצחיק, מבין את ההומור שלי והציניות שלי, קשוב, ופשוט מעריץ אותי מכף רגל ועד ראש, בחיים לא הרגשתי כל כך מושלמת ליד מישהו.
נתתי צ׳אנס ואחרי יום הוא חתך בגלל משהו שהוא עובר עם עצמו שבכלל לא קשור אליי (אני יודעת מה זה, אני יודעת שזה גם משולב עם זה שהוא בסך הכל נבהל). אחרי שבועיים של נתק הוא יצר איתי קשר ואמר שהוא רוצה לנסות, שהוא הבין את הטעות, שהוא לא מוכן לחזור על דבר כזה ולהפסיד מישהי כמוני והוא רוצה שזה יצליח.
אני לא בן אדם שנותן צ׳אנסים בדרך כלל, נתתי כי ידעתי שהסיבה שזה נחתך בפעם הראשונה היא בגלל משהו שקשור נטו אליו ולמשהו שהוא עבר עם עצמו (שזה כן קשור אליי במידה מסוימת אבל לא משהו שאני עשיתי או שירד לו ממני, להפך).
יצאנו משהו כמו שבועיים ואז הוא שוב חתך בדיוק באותו הטיעון.
שם כבר הבנתי שזה סופי, תיארתי לעצמי שהוא גם לעולם לא יצור קשר כי לא יהיו לו פנים בכלל ליצור קשר אחרי שזה קרה כבר פעמיים.
אני יודעת שבמהלך כל התקופה הוא דיבר עם חברה משותפת שלנו שהוא לא מסוגל להמשיך הלאה, שהוא לא ימצא מישהי מושלמת כמוני, שהוא לא מחפש כלום. להפתעתי אחרי משהו כמו חודש הוא חזר לדבר איתי והפעם בהצהרה ברורה: הוא רוצה לנסות, והוא יעשה הכל כדי שזה לא יקרה שוב.
שהוא הבין שהוא פשוט לא יכול בלעדיי, שבמקום להמשיך הלאה הרגשות אליי רק מתעצמים, חשוב לציין שהוא מודע שתמיד הוא היה ה״מטומטם״ והבעייתי, אין לו טיפת האשמה אליי, הוא מודה בזה בכל הזדמנות וכמה שאני אגיד את זה הוא תמיד יסכים איתי בנושא.
לא ידעתי אם אני מוכנה לעוד פעם, שאלתי אותו עד כמה הוא יכול להיות בטוח שזה לא יקרה שוב, שאני יודעת שאי אפשר להיות בטוח אבל לפחות כמה שניתן. הוא אמר שהוא יעשה הכל שזה לא יקרה אבל הוא לא יכול להבטיח, ולא בגלל שהוא חושב שזה יקרה אלא כי פשוט זה חסר אחריות להתחייב על דבר שיכול להיות כל כך חזק ממך אבל שבגדול הוא הכי רוצה שזה יצליח.
אבל יש בעיה, אני במהלך הנתק איתו עברתי דברים, שמעתי גברים ואפילו נתתי צ׳אנס לאחד. כלום לא הלך, הכל נגמר רע, נאטמתי רגשית ולא רק זה - נאטמתי אליו. פיתחתי אליו המון רגשות שליליים בזמן הזה.
ועדיין אני לא סגורה אם אני רוצה או לא אבל הבהרתי לו שאני לא יודעת, אבל מה שבטוח זה שאם יש בכלל עוד סיכוי, הוא יצטרך לעבוד מאוד מאוד קשה בשבילו ואני לא נוקפת אצבע בנידון יותר.
והוא באמת רק מפרפר סביבי ואין לו תלונות על זה, הוא מביא לי קונה לי מזמין אותי למקומות ופשוט מוכן לעשות בשבילי ה-כ-ל, למרות שכרגע זה בכלל לא הדדי. כשמדי פעם זה מפריע לו אני מזכירה לו שבכלל אין לו מה להתלונן, שאני נתתי את הלב הכואב שלי והוא פגע בו פעמיים ויש פה פוטנציאל לפעם שלישית ואני אקח את כל הזמן שבעולם לחשוב ושאם זה לא מתאים לו גם זה בסדר. הוא תמיד מסכים איתי ואין לו תלונות, הוא מודע למקום בו הוא הציב את עצמו.
הרגשות שלי אליו לא חזקים כמו שהיו אם כי הם עדיין קיימים במידת מה. אין לי אש כמו שהיתה כלפי זה, אין לי להט כמו שהיה, אין בי התרגשות מכל מילה שהוא אומר כמו שהיתה ואני אפילו לא סגורה אם זה בגלל שנאטמתי או בגלל מה שקרה שבאופן טבעי פשוט מיצה את עצמו וגרם לרגשות שלי לרדת.
חשבתי שאני צריכה זמן לחשוב אבל ככל שעובר הזמן אני יודעת עוד פחות. יש לו תכונות שהלוואי שהיו לכולם, באמת, והוא מכיל אותי ברמות שאני מאחלת לעצמי שמישהו יכיל אותי גם אם זה לא יהיה הוא, אבל... זה לא אותו דבר כרגע. לתת לעצמי זמן ואולי זה ייבנה או אולי כדאי לרכב על הגל שהרגשות ירדו ופשוט לחתוך את זה? אני כל כך מבולבלת.
מפחדת להחמיץ אותו אבל מפחדת להחמיץ גם דברים אחרים בגלל תקיעות איתו. ולא שיש הרבה אופציות, לא ממש היה מישהו שעשה לי משהו בלב בשנים האחרונות.