היי לכולם..
אתחיל מזה שהאבא הביולוגי שלי עזב לפני שנולדתי ואמא שלי נשאה למישהו אחר כשהייתי בת 3. הוא היה בן אדם זוועה והתעלל בי ובה. הוא החליט הכל בבית ולאמא שלי לא היה קול והיא לא יכלה להגיד משהו שהוא לא מסכים איתו. הוא אפילו החליט מה נלבש, לאן נילך ומתי ואפילו מה אפשר לאכול ומה לא. לאמא שלי היה מאוד קשה לעזוב אותו כי היא פחדה עליי ולא הייתה לה עבודה אבל למזלי בסוף היא עזבה אותו ועכשיו אנחנו גרות ביחד ובתנאים טובים לשמחתי.
לפני שנה וחצי בערך היא התחילה כמעט כל יום ללכת לחדר כושר ולמאמנים והיא מפתחת שרירים. זה לא נשי כל כך בעיני אחרים כי ככה בדיוק הגברים מתאמנים. יש לה שרירים ענקיים ומאוד בולטים.
אני לא מתביישת בה ואם זה מה שהיא רוצה לעשות אז בכיף, אני מאוד גאה בזה שעכשיו היא עושה מה שהיא רוצה ושהיא חושבת על עצמה כי כל השנים האלו לא נתנו לה!
הבעיה היא שכל פעם שאני הולכת למקום ציבורי איתה מסתכלים עליה במבטים מוזרים וזה נורא מעצבן אותי. אני לא כועסת עליה, אני כועסת על אנשים שחושבים שזה באמת הכרחי לתקוע מבט נגעל ולא יכולים לשמור את זה לעצמם!
והיא כואב- גם החברות שלי ואנשים מבית הספר חושבים שהם יכולים להגיב על זה! אפילו יש כאלה שצחקו שאמא שלי היא גבר או מתי נראה את "אבא" שלי.
אני לא יכולה לעשות כלום חוץ מלבכות. גם אי אפשר להתעלם מזה שגם אותה מעליבים המבטים.
מה אני יכולה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות