סליחה זה יהיה ארוך.
בזוגיות כבר 5 שנים ,תמיד היינו שמחים ביחד ומההתחלה הרגשנו שיש תקשורת מאוד מיוחדת בינינו.
בשנה ומשהו האחרונות בת הזוג שלי רוצה לשכב פחות ופחות , דבר הוביל לדבר ובחודשים האחרונים רבנו על הנושא מה שעוד יותר הוריד את הרצון שלה לשכב (היא מרגישה לחוצה ,שהיא חייבת)
אני מנסה להראות סובלנות למצב למרות שבפנים אני ממש פגוע וסובל , לא שכבנו כבר בערך חודשיים ואני מתחיל לראות בה את כל הפגמים , חולשות ולפתח מין שנאה כלפיה.
אחרי ריב קשה שכמעט והוביל לפרידה החלטתי לקחת את הזוגיות שלנו בידיים ולפנות ליעוץ זוגי בדגש על מיניות .
בנתיים הדברים לא עובדים יותר מידי והאכזבה גדלה אפילו יותר ויותר ואיתה גם המחשבות הרעות עליה, על לעזוב או לבגוד (לא באמת אופציה)
מצד אחד אני לא רוצה לוותר על מה שיש לנו , באמת תקשורת טובה , צחוקים
מצד שני אני מתחיל לראות בה את כל הפגמים, מתעצבן (בלב) על כל שטות שהיא עושה ומתבאס להגיע הביתה מהעבודה לתחושת התסכול הזאת.
אני טיפוס מאוד מיני (ביישן ושקט במילים מחוץ לבית) והמצב גרם לי להתחיל לפתח תלות בפורנו שרק מחמירה את העניין.
האם הגיע הזמן להפרד או שכדאי לתת עוד קצת זמן לטיפול? (הלכנו סהכ פעמים בודדות ולנפש האדם לוקח זמן להשתנות)
אני מפחד גם שהבעיה תחזור עוד שנתיים שכבר נהיה מבוגרים יותר אולי נשואים ויהיה עוד יותר כואב לעזוב.
אני יודע שהצגתי רק טיעונים בעד פרידה, אבל באמת יש בינינו קשר שמרגיש לי מיוחד, שנינו בעלי אותם ערכי מוסר , חלומות , שנינו אנשים של פעם ושונאים את כל הזילות של הדור הנוכחי( מה שעוד יותר מפחיד אותי בפרידה).
אחזור על הפואנטה, האם להפרד עכשיו או להמתין עוד קצת בטיפול כדי לנסות לתקן את המצב , האם הוא בר תיקון בכלל?
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות