אני בחורה מופנמת שכמעט לא משתפת מה עובר עלי והכל יוצא דרך כתיבה (או דמעות בלילה) אין לי חברות ולאחרונה יצאתי גם מזוגיות ככה שאין לי הרבה אינטראקציה יזומה עם אנשים, אבל אני יוצאת ועובדת וגם לומדת משהו באופן פרטי ובכל פעם כזאת כשאני נמצאת בחברה של אנשים הם מדברים איתי ואני במקום להיות בתוך השיחה אני מנסה להבין מה הם חושבים עלי ועד כמה אני בטח מוזרה והם פשוט מדברים אלי מרחמים ולא כי אני כמו כולם .. אני כל הזמן שואלת את עצמי אני נורמלית?? מרגיש לי שלא... אנשים מדברים איתי ואני לא מסוגלת להקשיב או להבין כי אני בתוך עצמי מנותקת ואז נכנסת ללחץ כשהם קולטים שאני לא איתם וזהו הם מבינים שאני לא נורמלית.. המעגל הזה של לא להיות מסוגלת ליצור קשרים בגלל הניתוק שלי וההרגשה שאני לא נורמלית ושכולם יודעים עלי משהו שאני לא .. או שמתייחסים אלי כמו בן אדם מוגבל שכלית / צרכים מיוחדים וגם כשעבדתי כמה ימים עם ילדים עם אוטיזם כל הזמן שאלתי את עצמי אם אני לא כמוהם ?? איך לעזעזאל אני אמורה לדעת ואיך לפתור את ההרגשה הזאת כל פעם שאני ליד מישהו ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות