סיימתי את הבית ספר לפני שנה ,
בבית ספר תמיד הייתי ילדה חסרת מוטיביצה בחיים לא למדתי ולא היו לי ציונים טובים ואמרתי שאני אסיים את הבית ספר ואתחיל את החיים ויהיה לי טוב , בחיים לא היו לי שאיפות מטורפות, בחיים לא היה לי יעד .
סיימתי את הבית ספר ולא ידעתי מה אני רוצה לעשות שירות לאומי או צבא התחלתי לעשות שירות לאומי בלית ברירה כי ההורים שלי לא כל כך תמכו בעניין הצבא , ולא עודדו , אז אמרתי שאתחיל שירות לאומי , והתחלתי בחוסר מוטיביצה ועזבתי דיי מהר .
הייתה לי זוגיות אינטנסיבית וחזקה וגם אהבה ראשונה, שנהרסה באותה תקופה שהתחלתי את השירות לאומי, הוא התגייס להיות לוחם, וכבר חצי שנה אני נמצאת בקשר רעיל שאני רק מחכה שמשהו ישתנה ונשארת , הוא לא מתייחס אליי יפה לא נותן מה שאני צריכה וגם בקושי נמצא בבית, ואני ולא מצליחה לעזוב אותו והוא לא אותי , מבחינת הקשר שלנו שלא מפסיק .. אני רוב היום בחדר אין לי מוטיביצה לעשות שום דבר עבדתי בכל מניי עבודות אבל עזבתי כי לא היה לי בחיים מוטיביצה ,
אני מקנאה בחברות שלי שכבר עושות צבא ונמצאות בשגרה ורק אני לא , ומפחדת לעשות את הצעד של הלהתגייס כי אני לא יודעת איך אתמודד אמא שלי רק אומרת לי כמה אני חרדתית וכמה אני לא אסתדר כי אין לי טיפת אחריות , ואני ילדה פחדנית. ואני מרגישה שאולי היא צודקת אבל בא לי מצד אחד לעבור את השלב הזה של הצבא ובא לי שאולי זה יגרום לי לשכוח מהכל ,
לא יודעת מה לעשות כבר. אני כל היום בבית , בא לי להתחיל חיים חדשים ולהתחיל שגרה נורמלית אבל אני לא מצליחה , לא יודעת לאן ללכת איך להתחיל …
קשה לי ברמות תעזרו לי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות