אני לא יודעת מה לעשות, יש לי בית קצת קשה.
בעבודה אני מקבלת כ-3,500 שח, ולומדת כלכלה כי התחלתי ללמוד את התחום. אני חושבת אולי ללמוד אחר כך לראיית חשבון אבל הדרך לשם עוד מאוד ארוכה.
ככל הניראה שהאופי שלי לא מתאים לאמא שלי. אני אדם מאוד טוב, ונשארתי כדי לטפל בסבא. סבא אומר לאמא שאני דווקא אדם מאוד טוב, עם לב טוב.
אמא שלי קצת קשה, לפעמים היא חושבת שאני עושה לה דווקא, שאני עושה לה רע בכוונה, וזה כמובן, לא נכון בכלל.
אם אני בוכה, היא כועסת עלי שאתאפס על עצמי ואפסיק לבכות.
כל הזמן הערות.
כשהיא כועסת עלי, היא הולכת לאח שלי, לאבא, משכנעת את כולם שאני לא בסדר.
בגללה הקשר עם אח שלי נותק לגמרי.
כמה שניסיתי ליצור קשר, לא הצלחתי.
ועוד פרט קטן, היא מנסה לגרום לי להישאר בבית. למרות שקשה.
היא רוצה שאטפל בה כשתזדקן.
היא נכנסת לי לחיים בכל מובן ולא נותנת לי שיהיה לי משהו פרטי משלי.
מנסה לנתק אותי מחבר שלי, שהוא מקור התמיכה שלי וגם אנחנו חברים טובים.
היא המקור לזה שאני לא בקשר טוב עם מי שבבית, מלבד סבא שלי.
תמיד הכלים נופלים עלי, ריצפה, ואין אוכל בבית, אני מבשלת כשמוצאת זמן.
והיא רבה איתי נון סטופ.
ועדיין משכנעת אותי שכל זה לא כל כך נורא ולא חייב לעבור לגור לבד.
העיניין הוא שאני גם לא יודעת מה עלי לעשות כדי לעבור מהבית. אני בעצמי מפחדת לגור לבד, ובכללי לא יודעת להתנהל כלכלית, זה מפחיד אותי.
אשמח לדעה בוגרת, מה עלי לעשות מבחינה פרקטית. כי כרגע זה נראה בעיניי נוראי, ואין לי דרך לגרום להם להבין אותי.
לכן הכי הגיוני בעיניי זה להתחיל להתארגן על חיים עצמאיים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות