המשפחה לא רצתה לחגוג לבן שלי בלי אחותי אבל בלעדיי לא הייתה בעיה, למה זה בסדר?

לא מבינה למה אני לא מובנת, למה הם לא מצליחים להבין את הכאב שבי.
הילד שלי היה אמור לחגוג יום הולדת שנתיים ביום שישי. קבענו תאריך מראש שיסתדר לכולם.
כמה ימים לפני זה (יום חמישי שבוע לפני כן)היה לילד חום והפרשות בעיניים ככל הנראה וירוס עשינו את כל הבדיקות שצריך.
הודעתי למשפחה ביום ראשון שנכון לעכשיו התאריך ידחה ואם יהיה שיפור נחגוג כרגיל אז שלא יקבעו תוכניות. ביום ששני הילד כבר החלים וגם נעשו בדיקות אך השארתי ביום שלישי על דעת עצמי עוד יום בבית. ביום רביעי שלחתי אותו לגן שם חגג עם הגן, גם שלחתי תמונות למשפחה בווטסאפ וכתבתי שהוא החלים 100 אחוז. ובחמישי בערב חגגנו עם המשפחה של בעלי, ביום חמישי בבוקר הודעתי שנחגוג כרגיל ביום שישי, פתאום נתקלתי בהתנגדות בווטסאפ של המשפחה שלי, אחותי טענה שיש לו עדיין וירוס מה ש3 רופאים שונים אישרו שכבר אין לילד ושאני מסכנת את ילדייה ושהיא לא תגיע.
אבי שיקר במצח נחושה שהם לא יגיעו כי סגרו כבר דברים(למרות שאמרתי להם שלא יסגרו כלום, זה גם התברר כשקר- הם לא סגרו כלום)
אמי אמרה שאם אחותי לא תגיע לא נחגוג בלעדיה ושנדחה לעוד שבוע, אמרתי להם שאני לא מבינה מה ההתנגדות הזו ולמה הילד יצטרך לחכות שבועיים לחגוג, בשבוע הבא אני טסה עם חברות וסגרנו עוד ממרץ. ושאם אחותי לא יכולה לבוא(יותר נכון לא רוצה לבוא) אז שיגיעו הם בלעדיה. ושאיתה נחגוג בפעם אחרת.
בקיצור הם לא הסכימו וזה כאב לי מאוד בלב האופן שבו הם היו נחרצים, הילד אמנם לא מדבר כל כך אבל הוא מבין הכל, רציתי לעשות לו רצף של חגיגה, אפילו כבר הזמנתי עוגה ודפים אכילים. בכיתי כל אותו היום ובעלי אמר לי שהוא מבין אותי, שאני צודקת.
חגגנו לילד רק אני ובעלי והתינוקי שלנו.
עכשיו עבר שבוע מאז ואבי החליט שבתאריך שאני לא נמצאת בארץ לחגוג לאמא שלי יום הולדת )עדיין לא חגגנו לבן שלי כן?), אחותי לא נמצאת- היא בביתה והם יעלו אותה לווטסאפ לשיחת וועידה. אבי שלח לי שאתקשר בשעה 5 לחגוג לאמא שלי יום הולדת מרחוק.
אני לא מבינה את זה! גם הוא מודיע לי שעתיים לפני אחרי שסגר עם אחיי בלעדיי וגם פתאום זה בסדר לחגוג כשאני לא איתם? זו צביעות וזה מכעיס אותי ממש, למה הוא לא יכל לדחות זאת בשבוע כשאני אהיה פיזית? אמרתי לו שידחו את החגיגה והוא ואחיי לא הסכימו, אמרתי לו שזה פוגע בי ברמה אישית.
לבני הם לא הסכימו לחגוג כי אחותי לא נמצאת אבל אם אני לא נמצאת אז פתאום זה בסדר?
הלב שלי נפגע שוב ושוב מחדש ובאמת שנמאס לי להיפגע.כואב לי ועצוב לי שהם לא מוכנים להקשיב ולשמוע לרגשותיי.