לפני שתמהרו לשפוט אני כבר שופטת את עצמי על בסיס יום יומי אז כל מה שתכתבו זה כבר משהו שכנראה אמרתי לעצמי..
אני בת 20, באה מבית סופר דתי ששטף לי את המוח וגרם לי לחיות בבועה נוראית ודיכאונית.. בתיכון החלטתי שמספיק ויצאתי לחוות את העולם האמיתי, סמים, אלכוהול, קעקועים, פירסינגים וכו
בגיל 18 וחצי החלטתי לשכב בפעם הראשונה (וזה היה הדבר שהכי הפחיד אותי לחצות בו את הגבול) ובגלל שאני בנאדם נורא מיני הגעתי כבר למצב שאני בת 20 ושכבתי עם 8 אנשים.. זה רודף אותי, זה מרגיש לי נוראי לחיות בגוף ה״משומש״ הזה, אני יודעת שזה הכל הפטריארכיה של מה שהחברה החליטה עבור הנשים ואני מנסה להזכיר את זה לעצמי אבל המילים של ההורים שלי מאז שהייתי קטנה רודפים אותי, שאם אאבד את זה לפני חתונה אני אצטייר בתור משהו לא טהור ואלוהים יזרוק אותי לגהינום לנצח. הלוואי והייתי צוחקת אבל חלק ממני מרגיש שזה נכון, אני בנאדם אמפתי, רגיש, סופר נחמד ומאוד עוזר ומכיל את הסביבה שלו אבל משום מה כשזה מגיע אליי, אני רק שופטת את עצמי ושונאת ומתעבת את התחושות האלה. מה יכול לגרום לי לקבל את העובדה הזאת? אני כבר לא שכבתי עם אף אחד ארבעה חודשים אבל מרגישה שבא לי לחזור לעבר ובאמת להישאר בתולה עד שאמות..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025