אמא שלי עברה לעיר אחרת ויצא שסבא וסבתא שלי עברו אלינו. הייתי צריכה ממש לסבול את סבא שלי, ועדיין סובלת כי הוא טיפוס קשה אבל זה לסיפור אחר.
בכל מקרה מתחילת הקורונה אני מתחננת שסוף סוף יעשו חיסון כי לשניהם יש בעיות רפואיות וכל רופא ופרופסור אמרו לסבתא שלי שאם לא תעשה ותידבק המצב יהיה חמור.
באמת שהתחננתי שהתחסנו כבר כי יצא שאני נידבקתי לפני כמה חודשים ופשוט כמעט בכיתי מפחד שאני אדביק אותם.
למזלי היה בסדר אבל עם השנים יצא לי לנסוע עם סבתא שלי למלא רופאים ולאשפוז של שבוע פעם אחת בגלל מחלה שיש לה. הייתי צריכה לעבור הרבה דברים לבד כשלא הבנתי כלום כי אמא שלי עבדה והרבה אחריות נפלה עלי בשנים האלה על הבריאות שלה.
אני עכשיו בתקופת מבחנים ועובדת ומרגישה שאני קורסת ויש לי מועד ב' מחר מאוד חשוב. גיליתי ששניהם נידבקו בקורונה לפני כמה ימים וכל מה שעלה לי בראש זה בבקשה לא, כי אם אני מפספסת מועד ב אני עושה מבחן שנה הבאה שזה קטסטרופה בעיניי ויש לי עוד כמה בדרך.
כמובן גם דאגתי לסבתא שלי אבל היא אמרה שהיא בסדר (סבא שלי אוהב צומי והתבכיין על קצת חום אבל הוא בסדר).
היום קמתי ולא הרגשתי טוב אבל עשיתי בדיקה ואני שלילית. לקחתי כדור והלכתי לישון קצת לפני שאמשיך ללמוד כי נורא כאב לי הראש והרגשתי שכואבות לי הריאות.
סבא שלי דפק לי בדלת היום ופשוט התעלמתי ומתברר ששניהם נסעו לבית חולים לאשפוז הרגשתי ממש רע אבל ממש לא רציתי לנסוע, נמאס לי זה כל כך קשה לטפל בבריאות שלהם כל הזמן. אני גם ככה בלחץ מהלימודים ועובדת ועכשיו גם זה.
אני יודעת שאני נשמעת אגואיסטית וכנראה אני כזאת אבל באמת שעייפתי לעבור את זה כל הזמן.
לא רק זה אני עצבנית עליהם ברמות שהם החליטו לא להתחסן אחרי כל כך הרבה פעם שהתחננתי אליהם והם אמרו לי כן בסדר ופשוט לא הלכו.
אמרתי לאמא שלי שאין לי זמן לזה ובבקשה תטפל בזה והיא אמרה לי בסדר אבל עדיין מרגישה שיצאתי בנאדם נוראי ששלחתי אותם לבד.
מה דעתכם בעניין? אני יצאתי עד כדי כך נוראית? לא מפסיקה להרגיש רע.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות