מרגישה שהוא האחד אבל זה לא היה הדדי, דברים השתנו ואני באמת אוהבת אותו, מה לעשות?

היי
אני יודעת עד כמה זה ישמע בולשיט, אבל באמת שבחיים לא אהבתי מישהו כמו הבחור שפגשתי בכיתה י, ושהיום אנחנו כבר חברים מאוד קרובים, רגשית ופיזית.
וזה לא רק הוא כזה חמוד, כזה מתחשב, כזה ג'נטלמן... כי כאלה כבר היו לי הרבה, וזה תמיד עבר, אבל אהבה כמו שיש לי כלפיו בחיים לא הייתה לי. בחיים. זה לא עובר, בניגוד לקראש סטנדרטי, זה רק מתחזק מפעם לפעם. וכמובן שאני יודעת שאני צעירה, ושהחיים עוד פרוסים לפניי, ושהרבה פעמים גם יהיו אכזבות ושברונות לב ודחיות, הכל ידוע :)
אבל על אף שהוא כבר דחה אותי בכיתה י כי היה מאוהב במישהי אחרת, אני מרגישה והרגשתי בעיקר השנה עם הקרבה הפיזית שלו אליי למשל הזיז לי הרבה פעמים את השיער כדי "לראות אותי יותר טוב", או נשכב בצמוד אליי במפגשים חברתיים ודיבר איתי, או כל הדברים שהוא אמר לי למשל שאני אהבת חייו, שאני משאירה אותו חסר מילים... אני מרגישה שעוד יש פה סיכוי למשהו. אני טועה? סתם משוגעת אחת? אני באמת שואלת, כי על אף שזה נשמע שהוא player, הוא הכי לא. באמת שלא. כבר היו לי התנסויות עם כאלו בעבר ובאמת מכל בחינה אפשרית הפעם זה שונה. העניין הוא שהמחשבה של להמשיך את החיים בלעדיו, בעיקר אחרי התיכון כשכל אחד הולך לכיוון שלו ובעיקר עכשיו כשזה כבר לא כזה רחוק, גורמת לי למחנק בלתי יתואר, לכאב פיזי בלב, אני באמת לא מסוגלת לתאר את החיים שלי בלעדיו, מבחינתי זה או הוא או אף אחד. אני יודעת עד כמה משןגעת אני נשמעת, אבל זה נטו מה שאני מרגישה ואיו לי איך למנוע את זה. וכרגע אני מרגישה כלואה, כי מצד אחד הוא לא רצה אותי בי', מצד שני הוא אולי רוצה אותי עכשיו? מצד שלישי למה שפתאום הוא כן ירצה אם הוא לא רצה? ובמקביל לזה המחשבה של פאק יש לי רק עוד שנה איתו ואחרי זה זהו, לעד, הכל פשוט קורס עליי ומכאיב לי, אני באמת אוהבת אותו, אהבת אמת, ואני רוצה שהוא ידע את זה כל יום מחדש. אני גם מרגישה שאנחנו מחוברים ברמה רגשית מאוד גבוהה, גם מלא פעמים אנחנו פשוט מסתכלים אחד לשני בעיניים להרבה זמן בלי להזיז את המבטים, אפילו במקומות הומי אדם. זה תמיד מרגיש לי שזה רק אני והוא בעולם הזה.. :) אני לא יודעת איך עוד לתאר את התחושות, מרגיש לי שחפרתי מספיק, ועכשיו הייתי שמחה לשמוע אתכם, ובבקשה בלי תגובות של לכי לפסיכולוג, לא כי זה יפגע פשוט כי ניסיתי והבנתי שזה פשוט לא יעזור לא משנה מה, ושאני לא משוגעת.. הוא פשוט עדיין האהבה הכי גדולה שלי וזה לא משהו שפסיכולוג יוכל לשנות.
תודה מראש לכולם, וסליחה שככה חפרתי לכם במוח :) השתדלתי שלא...