היי, אני והחברה בני אותו הגיל והילד כבר 7 חודשים.
אנחנו מאוד אוהבים אחד את השני, מדברים על חתונה (בלי לחץ כמובן), על כמה אנחנו רוצים להיות עם אחד והשני כל החיים ועל הכל. כל הנתונים של אחד והשני תואמים, הכל מושלם.
חוץ מדבר אחד שמפריע לי. וזה שהיא לא נפתחת.
למשל - לפעמים יש לי בעיה עם זמנים, וזה משהו שקשה לה מאוד איתו. ברמה שאם אני מאחר שעה, או לא מגיע בדיוק בזמן שהיא רצתה - היא בוכה, נהיית פאסיבית אגרסיבית, קרה ומרוחקת - הכי רחוק מהבחורה המקסימה והאוהבת שהיא בדרך כלל. והכי גרוע, ומה שמוריד לי הכי הרבה - היא לא מוכנה לומר לי על מה היא עצובה וכועסת ולמה. היא פשוט משקרת שהכל טוב או מתחמקת.
זה יכול להיות גם על משהו שעשיתי והיא לא אהבה, או משהו בתקשורת בינינו שלא מצא חן בעיניה. אני מרגיש שהיא פשוט לא פתוחה איתי.
אני מרגיש שאני צריך פאקינג לחלוב ממנה תקשורת בסיסית של מה לעזאזל היא מרגישה, על מה היא כועסת ועצובה, למה היא מדברת ככה, ואני צריך לגשת לזה מכמה זוויות ובכמה שאלות בכמה עיתויים שונים, ואני לא חושב שאני צריך לחקור אותה או להפתיע אותה עם שאלה בסיסית של איך היא מרגישה כדי לקבל תשובה כנה סוף סוף.
היא בחורה מדהימה אבל התכונה הזאת מתסכלת אותי בטירוף. נמאס לי ונשבר לי מזה שאני צריך לחקור אותה חקירה צולבת כדי להבין מה היא מרגישה ולמה ומה קרה ומה עשיתי. אני כותב שירי דיכאון בכל פעם שאני מקבל את זה ממנה, והפעם הגעתי גם לכאן.
יש מצב שהיא פשוט מנסה לשמור את זה בפנים כי היא לא רוצה לפגוע במערכת יחסים. מה דעתכם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות