שלום לכולם. זאת פעם ראשונה שאני כותב כאן באתר, על בעיה שמנקרת בי כבר הרבה זמן...
אני בן 19, חייל, יש לי הרבה חברים, אני לא אדם בודד. אני בן לאמא דתיה ואבא חילוני שחיים ביחד (באושר אם אפשר לומר) זה די נדיר אבל כן זה המצב.
הייתי דתי עד גיל מסויים, אבל בסופו של דבר לאחר קשיים רבים החלטתי ללכת אחרי האמת שלי. ועזבתי את הדת. כמובן שלקחתי איתי המון מהעולם הדתי, וגם הרווחתי הסתכלות די ייחודית על דברים ועל החיים בכללי.
מה שקשה לי הוא שאני לא מוצא הרבה אנשים שאני באמת מתחבר איתם. כלומר יש לי הרבה חברים אבל לכל חבר אני מתחבר בדרך שלו. אין לי חבר שמכיר אותי באמת. למעשה אין לי אף אחד שבאמת מכיר ויודע מי אני. וזה די קשה, אני אדם שבאמת מתחבר עם כולם ומכיל בתוכו הרבה עולמות. אבל אני לא מוצא אנשים שיכילו אותי. וזה ממש מתסכל.
גם בקטע של זוגיות די קשה לי למצוא מישהי. בנוסף להכל אני גם בחור ביישן אז די קשה לי להכיר בחורות באופן כללי, וזה גם משהו שמאוד חסר לי.
הבעיה העיקרית שלי היא שקשה לי להיפתח לאנשים מהר. נגיד אני מכיר אנשים חדשים בהתחלה אני מאוד שקט וביישן ורק לאחר תקופה מכירים אותי לאט לאט. ולכן נוצר מצב שבו קשה לי להכיר אנשים חדשים. אלא אם כן אנחנו נמצאים ביחד לאורך זמן.
אשמח לעצות איך באמת אוכל "להראות" את עצמי יותר בחברת אנשים חדשים, ובעיקר בחברת בחורות ?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות