שלום לכולם אשמח לעזרתכם סליחה אם יהיה קצת ארוך
אני בת 25 יוצאת עם בן זוגי(24) כבר שנה וחצי
מתחילת הקשר ההורים שלי לא התחברו, זה החבר הרציני הראשון שהבאתי הביתה
כל חודש הם מושיבים אותי כמו ילדה קטנה ועושים לי שיחת נו נו נו , הוא לא בשבילך, למה את עדיין איתו, אנחנו מבקשים שתיקחי ממנו הפסקה ותצאי עם אחרים ובגדול חושבים שהם מחליטים על חיי הכל
הם סיפרו את הסיטואציה שהם לא אוהבים לכמעט כל אדם אפשרי והדבר הזה הוריד לי את הביטחון וגרם לי לסוג של דיכאון שבגללו אני הולכת לטיפול אצל פסיכולוגית
אבא שלי טוען שהטיפול הוא בגלל הבן זוג ולמה אני צריכה מישהו שבגללו אצטרך ללכת לטיפול
כשהוא מגיע ההורים מסתפקים בשלום קר וזהו
הם מתלוננים שלא יושבים איתם הרבה וגם כשניסנו לשבת איתם אז כל אחד בשלו או רואים טלוויזיה בשקט ומורגש גם לי וגם לו שפשוט לא אוהבים אותו ולא מקבלים אותו
אני אציין ששאר המשפחה, סבתא דודים חברים קרובים של ההורים כולם לא מבינים מה הם רוצים וטוענים שהם פשוט עושים עוול
חשבתי על לצאת מהבית כדי פשוט להתנתק מהטענות האינסופיות של למה את מכינה לו אוכל או מכבסת לו(הוא בקבע וכשמגיע מכבסת לו את המדים)
הם טוענים שהוא ילד באמת באמת טוב ואין בו משהו רע הוא פשוט לא בשבילי - הטענה של אבא שלי הייתה שהוא אוהב להיות מטופח ואוהב את עצמו והוא חולה ניקיון וזה משהו שלא מתכתב עם הבית שלנו
אני כבר ממש ממש עובדת עצות אין לי כוח לפרצופים אין לי כוח להתנהגות הזו אין לי כוח לתת דין וחשבון אם הוא מגיע או לא ואם לא אז למה לו ואם כן אז למה לא הודעתי מראש
מאד חוששת מלצאת מהבית אבל עם זאת פשוט רוצה עצמאות
מה הייתם עושים? מאד אוהבת ומכבדת את ההורים שלי אבל אוהבת מאד גם אותו
תודה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות