חיי חברה לפעמים שווים לנו או לא? מה הטעם?

אני בדיכאון כבר יומים , שתי לילות רצופים של המון בכי וזעקות מבפנים..
והכי מצחיק ביום אני קמה שמחה - כאילו הכל רגיל , ובלילה אני בוכה במיטה
אף בן אדם לא יודע על המצב רוח הזה , הדברים שגרמו למצב רוח הזה ?
כמה סיבות , ואני חושבת שלא ייעזור לי כל כך ייעוץ כי אני חכמה ויודעת
מה נכון לי ומה צריך לעשות , פשוט דברים לא מצליחים לקרות . רק רוצה
לפרוק קצת את הלב ,כי אני לא מסוגלת עוד להכיל את זה בתוך עצמי .

הייתי אמורה לעבוד כמו בכל שנה בעבודת קיץ קבועה
אבל השנה לא יכולתי לעבוד כי הייתי צריכה המון לשבת ללמוד
לבגרויות מועד שני ומידי פעם תיגבורים בלימודים עם הכיתה..
אני לא מוצאת עבודה ( כאילו לא חיפשתי הרבה) אבל במקומות
שכן שאלתי אמרו אחרי צבא / גיל 18 , ועדיין אין לי 18 .
הלכתי לראיון עבודה באיזה חנות , ובגלל השעות כנראה לא התאים להם
אז הם לא קיבלו אותי , עכשיו אני מפחדת להישאר בבית כל החודשיים האלה
ולמות משעמום , אני צריכה לצאת , חייבת לעבוד !!

אני עצובה בגלל כל מה שקורה בעזה, כל מה שקרה לחיילים היקרים שלנו
כואב לי לחשוב על משפחות שהן צריכות לעבור את זה , כואב לי לדמיין
את זה שמתקתקים להם בדלת ובצער רב נאצלים להודיע להם על בן משפחה שנהג . לא מאחלת לאף אחד , ובכל זאת עם כמות ההורגים שנהיה
אני מקווה שלא יהיה עוד הרבה וכל המבצע הזה ייגמר כבר , זה כבר לא חיים!!
דבר נוסף - שאני עצובה בגללו - רבתי עם חברה לפני יומיים על שטויות!!
וזאת לא פעם הראשונה שרבנו על זה כי היא חושבת שאני מוציאה עליה
את העצבים או הפוך , ובעברי ? כבר נווכתי ממנה ובכיתי המון
ונתתי סיכוי נוסף לקשר שלנו להיות חברות למרות שהיה לי קשה מאוד
לחזור להיות איתה בקשר טוב , כי נפגעתי לא יכולתי לתת לעצמי להרגיש
כאילו " כלום לא קרה" כי מבחנתי קרה , היום אחרי שנתתי סיכוי , והשיחות
נהיו יותר זורמות , שוב פעם ריב , היא גורמת לי כל פעם מחדש לשנוא אותה למה?????... כואב לי לוותר על הקשר הזה, וזה לא נראה שאכפת לה
למרות שהיא אומרת שאכפת לה זה לא נראה בכלל , היא מייבשת , היא מדברת בצורה כל כך מגעילה , סוג של השפלה כזו , למה לי חשוב הקשר הזה?
אני באמת כבר מיואשת ממנה , ואחרי שנתתי לה סיכוי אולי פעם שלישית אפילו , כבר אני באמת שוקלת לוותר , דיי היא לא שווה את הדמעות שלי
היא לא שווה את הניסיון שלי לתקן את הקשר , אני משאירה את האגו בצד אני לא אוהבת את המשחקים האלה , ואומרת לה , מנסה לתקן
היא חושבת שעליי עובר בזמן האחרון משהו? שאני מוזרה? שתסתכל עליה , אני באמת חושבת שעליה עובר תקופה קשה והיחידה שמוציאה
כאן את העצבים זאת היא .
העניין הוא שיש לי התלבטות למה לא לנתק את הקשר , כשאנחנו לא ייבשות אחת לשנייה אנחנו צוחקות מלא, מרגישה איתה חופשי
מספרת לה דברים ( לפחות הייתי עד שהיא הורידה לי את האמון בה ל - 0 בריב השני - לא הזה) אבל כן היינו בסדר , חבל לי על זה באיזשהו מקום
ולמה עוד לא לנתק איתה את הקשר - היא החברה הטובה היחידה שיש לי ( שככה החשבתי אותה) יש עוד שתי חברות שאני בסדר איתן... מדברות
מידי פעם .

אני לא בן אדם שרוצה או חושבת שיכולה להישאר לבד
מצד אחד אני אומרת לעצמי - עדיף כבר להישאר לבד בלי חברים כדי שאף אחד לא ייפגע הכי בטוח
אבל מצד שני אני אומרת לעצמי - כל בן אדם חייב לעצמו חיי חבר'ה , חברים , בן אדם לשתף לדבר ..
אני כאילו לא מרגישה שאני מסוגלת באמת להישאר המון זמן לבד , ומפחדת להישאר לבד המון זמן
עד שאני אתחרפן עד כדי כך שאני יתחיל לעשות שטויות ... אם הבנתם למה הכוונה .
כשיש אנשים שאני רואה אותם שהם לבד , מצד אחד כואב לי עליהם , מצד שני אני מקנא בהם !!!
כי אני אומרת מי צריך היום חברים , וכולם בוגדים ואינטרסנטים מאוד !! לא אומרת שאני לא , אבל לפחות
אני לא מראה את זה בבליטה לאנשים , ולא חדה בעניין , יותר לאט , וכמובן מבלי לפגוע , יש אנשים שפשוט אין להם לב !!!
בקיצור - העניין הוא שבגלל שאני לא עובדת , והמקום היחיד שאני יוצאת אליו זה לקניון עם אימא או לשיעורי נהיגה ,אני נישארת בבית
ואיך שאני מגיעה לבית אני נכנסת לדיכאון , גם כל העניין של האייפון בשביל מה אני צריכה אייפון? אני לא בקשר עם אף אחד ..
כמעט ואף אחד לא מתקשר אליי או שולח הודעות , אני פשוט בדד . וקשה לי העניין הזה של העבודה, אני חייבת למצוא עבודה
מקווה שאני אצליח , אני עוד אחפש , התייעץ , עם לא אז כל החופש הזה שווה לתחת . כבר עדיף ללמוד עם כמה שזה סבל.
שנה הבאה אני עולה לכיתה יב' , אני יודעת שהקשרים לא יישארו עם החברות כמו שהן לא נשארים עכשיו בחופש.
אבל מקווה אולי שאחרי כיתה יב' אם אני אחליט לעשות צבא / שירות , אני אסתדר , ואמצא להעצמי חיי חבר'ה חדשה ...
שבאמת אני ארגיש חלק מהם , שהם ייאהבו אותי , מאוד מקווה אחרת החיים לא שווים לי ...
בחיים לא קינאתי כמו שאני מקנאה בשנה האחרונה בחברות שיש להן חברות , שהן יוצאות מבלות
גם אף פעם לא היה לי חבר , היה משהו ממש קצרצר ולא התאים , מקווה שיגיע הייעוד שלי לאושרי ..
ואל תדאגו אני לא התאבד , לא כל כך מהר .. אני לא ותרנית בקלות
וגם אני לוקחת הכל בחשבון בעניין הזה , מה יקרה למשפחה
זה דברים שמחזיקים אותי , אחרת הייתי בטוחה שזה ייקרה..

ואמן שאלוהים יישמור את שאר החיילים שנשארו
כבר כואב הלב בצורה מטורפת לשמוע על המקרים האלה..

זהו רק רציתי לשתף , כי אחרת אני אשתגע .. תודה לכל מי שקרא