היי
אני בת 27, אוטוטו 28. יוצאת כבר שנה ושלושה חודשים עם בחור בן 39, מתוכם גרים יחד כמעט שנה. הבחור היה כל מה שאני מחפשת. אני משתמשת בלשון עבר, כי הוא פשוט דעך מאז שהכרתי אותו ועד היום. יש לו בעיות עם זוגיות ( סיים כל קשר קודם שהיה בו כי זה גרם לו לחוש תקוע, לא הצליח להתמודד עם המיסוד, עשה לו רע ובמקום לטפל בעניין פשוט וויתר והמשיך הלאה). במקרה שלנו, זה צץ יחסית מאוחר עבורו ( אחרי כמעט שנה) והוא היה ככ בטוח שאני היא האחת שלא עזב כמו שהיה רגיל. במקביל, כל החברה שלו מסביב השתנתה ( מדירת רווקים, חבר'ה והכל כולם מסביבו מאורסים/נשואים/אבות לעתיד) במהירות שיא. הוא לאורך כל הזמן הזה שוקע בעצמו. נפרדנו פעמיים לתקופות קצרות שבהן הוא אמר שהוא יטפל בעצמו- זה מעולם לא קרה בפועל ( היה בפגישה אחת או שתיים גג אצל איזה פסיכולוגית ובזה זה נסתיים). עכשיו אנחנו במצב של להיות או לחדול. אני לא רוצה לבזבז יותר זמן ( והוא יודע את זה) מה גם שההתנהלות בנינו הדרדרה בגללו- בקושי יש מגע פיזי, אין סקס כמעט בכלל, הקטע הרומנטי נפגע לאט לאט.
הוא התחיל עכשיו ללכת ברצינות לטיפול ( 2טיפולים עד כה).
ואני לא יודעת אם אני צרכה לתת לו את הצאנס הזה. אם לחכות עוד חודש ולראות או לסיים את זה וזהו עכשיו ולהמשיך הלאה.
כבן זוג- הוא נדיר- מי שהוא היה. השאלה העיקרית היא האם הוא יוכל להרים את עצמו מעל לבעייה הזו שלו לראשונה בחייו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025