אני לא יודע מאיפה להתחיל לכתוב את מה שעל ליבי
אני בזוגיות כבר כמה שנים עם מישהי, אבל מרגיש שזה הולך ומדרדר למשהו שאני כבר לא רוצה. אסכם את העניין בלהגיד שאנחנו לא גרים ביחד, ולא רואה אופק שזה יקרה. אני גר בדירה משלי כחצי שעה ממנה. היא מבחינתה לא מוכנה לעשות את המעבר אליי כי לא נוח לה מבחינת העבודה בעיר שלה. הציפייה שלה היא שנעבור לגור בעיר שלה. אני מבחינתי לא רואה את עצמי עובר בשבילה. בקיצור זה משהו שלא הצלחנו לגשר. דבר נוסף הוא שאנחנו כבר בקושי מתראים. יכול לקרות מצב שאנחנו מתראים בהגזמה אפילו פעם בחודש כי היא כלכך אבל כלכך מכורה לעבודה שלה, שאין לה כח לכלום מעבר לזה. היא תמיד עייפה, לא מסוגלת ליזום ולתכנן איתי כלום, אפילו גיחה קצרה בחול אי אפשר לתכנן איתה בלי להתחשבן בעבודה שלה (שאגב היא לא אוהבת אבל זאת הפשרה שלה). דבר נוסף הוא שגם בפעמים שהיינו מתראים האינטימיות שלנו על הפנים. כמעט תמיד כואב לה בחדירה, ואני אף פעם לא יוצא מסופק מהעניין (גומר לבד בצד). ניסיתי לדחוף אותה לבדוק ולטפל בעיניין אבל היא לא עשתה כלום (פוחדת מגניקולוגים כנראה). אני לעומת זאת מספק לה את העניין והיא גומרת דיי בקלות מאוראלי.
לסיכום, אני מרגיש שהקשר הזה פשוט תקוע ופשוט ישבנו מהרגל לאחד השני. התרחקנו מאוד בתקופה האחרונה וכבר אין לי חשק לדבר איתה. השיחות שלנו משעממות ורדודות, כבר לא מוצא עניין בלשוחח איתה כמו פעם. אנשים כבר שואלים אם אני מתכנן להציע לה אבל אני כבר לא יודע מה לענות להם.
האם מישהו חווה משהו דומה? מה אתם הייתם עושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות