מאוד רוצה אותה אבל בא בגישה שאם היא לא תבוא תגיע יותר טובה, מה דעתכם על הגישה?

מה הולך חברים ?

אני הבחור שפתח פה כמה אשכולות על האקסית שלו שהיינו חודשיים ביחד , עברה התקף חרדה צרחה עלי וקראתי לה חולת נפש (טעות איומה שגרמה לפרידה הסופית) + עשיתי מגוון טעויות שהביאו אותה לחסום אותי במהלך הפרידה עצמה (רדיפות אחריה , קיללתי אותה בצ'אט עם חברות , בכי ודיכאון ועוד מלא דברים שלא מתגאה בהם ..)

נהייתי מאד אובססיבי והראיתי התנהגות מגעילה . הבחורה התגברה עלי מזמן ולא רוצה ליצור איתי שום קשר , אני חסום אצלה מכל מקום והיא לא רוצה להוריד את החסימה (אמרו לה תחסמי אותו אחרי שקיללתי כמו מפגר).
הבנתי שכל הרגש ירד לה ממני שקיללתי אותה בצ'אט עם חברה שלה קראתי לה כלבה וחולת נפש בפעם השניה (נפרדה כי אמרתי לה מה את חולת נפש שצרחה עלי בזמן התקף )

אני יודע חברים יצאתי אידיוט גמור.. הייתי כל כך שבור.. לא אכלתי ימים שלמים הייתי בדיכאון רציני .. רזיתי מלא .. זאת פרידה ראשונה שלי ואני כל כך מתחרט שלא הגעתי לאתר של פריים אלפא (משתמש אגדי פה) שהוציא אותי מזה לפני ..

אתמול לא הפסקתי לבכות אבל היום מרגיש ששחררתי את כל הכאב ואני התגברתי סופית .

אני אומנם כתבתי לכם פה את כל טעויות שלי ואני לוקח עליהן אחריות מלאה לגמרי !

אך לפני שאתם באים לשרוף אותי , היינו רק חודשיים והבחורה דיברה איתי מוקדם מאד על חתונה והיא עשתה לי המון המון ריגשי , שלחה לי תמונות שלה בוכה כל יום , הייתה נכנסת להתקפי עצבים שהיא צורחת עלי ולמצבי דיכאון שהיא לא רוצה לעשות איתי כלום ושום דבר שאני איתה בבית או שהיא אצלי .

ואם ניסיתי לחבק אותה היא הייתה צורחת עלי שרוצה ספייס ולא מכיל אותה . אני הייתי מאד מתבאס משינוי מצבי הרוח שלה כי הייתי מחכה לפגישה בינינו שהייתה גם ככה פעם בשבוע שבועיים כדי לבלות ולעשות לה טוב ..

הרגשתי שהיא התייחסה אלי כאל פסיכולוג יותר מאשר בן זוג ..

(שמתי לב שבאתר יש כמה אנשים שנוטים להיות בריונים ולשרוף מהר את שואל השאלה לפני שהם מבינים את כל הסיפור אז היה לי חשוב לפרט קצת , בכל מקרה זה לא תירוץ להתנהגות הכלבלבית/ סימפית / לוזרית שלי בזמן הפרידה.
זה לא קל להודות אבל הייתי לוזר , מפה יש רק מקום להשתפר).

אני עדיין רוצה את הבחורה כי היו לנו רגעים יפים , אפילו שהיינו רק חודשיים היא עשתה איתי דברים שלא עשתה עם בני זוג שלה שהיו איתה שנה .. והיא אהבה ראשונה שלי .. היא כל כך אהבה אותי שדיברה על חתונה וכמה היא הכי אוהבת אותי בעולם יותר מכל אחד שהיה לה אי פעם .
למרות זאת מפנים שירד לה כל רגש אלי וכנראה לא יקרה כלום לנצח .

יש לי גישה ורציתי לשתף אתכם מה דעתכם עליה:

הגישה שלי היא שאם היא לא תבוא תגיע מישהי חדשה יותר טובה ולא יהיו לי יותר טעויות מפגרות , אני למדתי את כל הטעויות שלי .

בנוסף עד אז אתעסק בעצמי אמיר את האובססיה המגעילה שהייתה לי אליה בלימודים וספורט.

וגם אם הסיכויים נמוכים עד אפסיים תמיד יכול להיות שהיא כן תבוא כמו שהיא אמרה שהיא הכי אוהבת אותי בעולם בזמן הקשר שלנו או כמו שאומרת היום שהיא לא מרגישה אלי כלום , היא יכולה אותו דבר בעתיד לשנות את דעתה.
אני לא מפתח ציפיות אבל אולי בעוד שנה / שנתיים / זמן אחר זה עלול לקרות ( או שאני טועה וזה לא אפשרי דבר כזה?)

כמובן שיותר קל ופשוט למצוא אהבה חדשה וזהו , ככה או ככה זה win-win

מה דעתכם? האם זאת גישה בריאה?
ותודה רבה לכל התגובות הרציניות פה מעריך מאד (: