מתבלט אם ללכת למסיבת סיום תיכון של שכבתי, מה לדעתכם כדאי לי לעשות?

שלום רב,

ראשית, ברצוני להודות לכל אלו אשר יתגייסו לייעץ לי באשר לסוגיה אודותיה אשאל אתכם. סוגיה זו אינה מטרידה אותי רבות, אם כי אני עדיין חש צורך להתייעץ לגביה.

בימים הקרובים תתרחש מסיבת הסיום (סיום התיכון) של שכבתי, ואני למעשה מתלבט באשר להגעה אליה - האם כדאי? האם לאו דווקא? על מנת שתבינו את התלבטותי אפרוס בפניכם בקצרה את הרקע להתבלטות הנדונה, הנה:
תקופת התיכון אינה הייתה טור הזהב של חיי החברתיים, וזאת משום העובדה לפיה איני הייתי מעוניין לציית לדרישותיהם של המורים, קרי, לעמול על מנת להשיג תעודת בגרות. חוסר העניין נבע מכך שהייתי מעוניין ללמוד נושאים אחרים במסגרת אחרת. לצערי, התגובה של חלק מן המורים להחלטתי התאפיינה בחוסר כבוד משווע, הן בהתקשרותם איתי במרחב הפרטי והן בהתקשרותם איתי במרחב הציבורי, ועל-כן, בתור אדם אשר מגדיר עצמו כאדם רגיש מאוד, נעלבתי. אך בסופו של דבר, בעצתו של אדם קרוב אליי, החלטתי לדבר עם אותם המורים אודות כל מה שהתרחש, ובסופו של דבר התיידדנו (אם כי עליי לציין שלא נעניתי אפילו פעם אחת לדרישותיהם). אני שמח על-כך. לאחר תקופה במהלכה הגעתי באופן סדיר לביה"ס, מתוקף הבטחתי למורים, החלטתי לוותר על ההגעה לביה"ס (החלטתי לעשות-כן לפני כחצי שנה), וזאת לא משום מריבה עם אדם כלשהוא אלא משום חוסר ההשתלבות בחברה הבית-ספרית. לדעתי, חוסר ההשתלבות נבע משום הפערים שהצטברו ביני לבין החברה הבית-ספרית בשל לימודיי באותה המסגרת שצוינה ברמיזה לעיל. חוסר ההשתלבות כשלעצמו עורר בי בזמנו מורת רוח, משום העובדה לפיה בשנים שקדמו למריבה שצוינה לעיל, הרי שיחסית השתלבתי באופן טוב בחברה הבית-ספרית, ואכן, אהבתי אז להגיע לבית הספר! אמנם אף פעם לא נכחתי במרכז הבמה, למעט פעמים אחדות, מפני שאני אדם מאוד מופנם, אך תחושתי אז הייתה טובה.

אני מתלבט באשר לשאלה שצוינה לעיל. מצד אחד, רבים מן תלמידי ותלמידות השכבה היו בזמנו חברים מאוד-מאוד טובים שלי, וצברתי עמם חווית רבות, ומצד אחר, הפערים כל כך גדלו והנתק כל כך התרחב, עד כדי כך שאני בספק אם עוד ישנו איזשהו מכנה משותף ביני לבניהם. אני נוטה להחליט שכן ללכת, זאת משום ההבנה הבסיסית לפיה עדיף ללכת ולהתאכזב מאשר לא ללכת ולהתחרט על-כך לתמיד. כמו כן, עלי לציין כי עוד סיבה לפיה אני מעוניין ללכת היא שישנו סיכוי גדול שאפגוש במסיבה את המחנכת הטובה ביותר שהייתה לי. עמה בזמנו הייתה לי מערכת יחסים מיוחדת, אשר התאפיינה בחום ובאהבה רבה.

מה דעתכם?

תודה רבה!