הי שלום. אני רווק גר לבד ואבא שלי בא לבקר אותי כל חודש לכמה ימים. נגיד שלישי עד ראשון בדר"כ בחגים וכו. אני אוהב אותו אבל כל פעם הוא בא אנחנו רבים ויש צעקות וצרחות משנינו. הוא משגע אותי. מתלונן על כל דבר. הוא כבר אדם מבוגר וסובל מבעיות בריאות שמכאיבות לו מאוד, כל החיים הוא היה מתלונן וכועס והיו ביננו מריבות של כל דבר אבל עכשיו אולי יותר בגלל העצבים מהכאבים.. אני מבין אותו אבל אחרי הביקור האחרון שלו אני כבר לא רוצה. לא אמרתי לו כלום אבל ביני לבין עצמי אני כבר לא מעוניין בביקורים האלה. אני ממש סובל. בביקור האחרון ממש ספרתי את השעות עד שילך כבר.
מצד שני הוא כל כך אוהב אותי שהוא עושה מאמץ אדיר לבוא לבקר אותי אבל בפנים אני לא רוצה.
לא רוצה להעליב אותו להגיד לו שלא יבוא ולא יודע איך להתחמק מהביקורים האלה. אני עובד מהבית אז כשהוא בא אני לא יכול לברוח לעבודה וגם זה יראה מוזר. אמרתי לו בביקור האחרון שלפני שהוא בא הייתי שמח ועכשיו אני רק מחכה שיגמר והוא התחיל לבכות. בתגובה אני התחלתי לבכות ולצעוק שיפסיק כי הוא התחיל לאט לאט להשתגע ולצעוק ואני מתוך עצבים התחלתי לצרוח שיפסיק ורק כשהתחלתי להשתגע ולהרביץ לעצמי הוא נרגע. זו כנראה התמונה האחרונה שתהיה לי בראש מאבא שלי- אותו בוכה בגללי. אני לא רוצה שהוא יבוא אלי יותר בחיים. אני שונא את הביקורים והביקורת שלו. נראה שהוא בסוף הדרך ולי קשה עם ההתנהגות שלי. במקום להכיל אותו ולשתוק אני מתחרפן כמו שהתחרפנתי לפני שנים. רק שעכשיו הוא זקן יותר ומסכן. פעם היו לי חרטות על ההתנהגות שלי בביקורים שלו והיום כבר אין לי כוח. קיבלתי את זה שנכשלתי בכיבוד אבא.
הלוואי שאקבל קורונה בדיוק כשירצה לבוא בפעם הבאה ואגיד לו שאני בבידוד שבועיים. מה עוד אפשר להגיד בלי להעליב את הצד השני?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות