שלום לכולם,נשוי יחסית טרי (שנה)
אקדים ואציין שהמצב שאני נמצא בו הוא קונפליקט בין האמונה בחיי במשפחה לבין פחד לאיבוד עצמי וחששות נוספים
אשתי נמצאת בתחילת ההריון שלה. לא בדיוק תכננו , הפסקנו גלולות והשתמשנו באמצעי מניעה פחות וודאיים (מדבקות פנימיות ) בידיעה שבורא עולם יחליט מתי זה יקרה
כמובן שידענו שאחרי הנישואים נצעד לכיוון הקמת משפחה אך תמיד עדכנתי את אשתי שאני חרד מהנושא על אף האמונה הפנימית.
ככל שאני מנתח את עצמי אני מבין שיש הרבה חששות רלוונטיים אבל אני נושא איתי משקעי עבר, ילדות עם שליטה מוחלטת של ההורים והרבה חוויות שליליות.
כשהתבגרתי החלטתי להיות בשליטה מוחלטת של חיי כדי לפצות על זה, ותינוק פשוט ימנע את השליטה הזאת מאחר ואין מה לעשות, סדר העדיפויות משתנה וביניהן גם אני עצמי נדחק לפינה.
כבר אמרו לי שלא חייב להביא ילדים וכו' וכו' אבל מה תהיה תכלית החיים אז? עבודה וזהו?
אני בשיא פריחת הקריירה שלי ועדיין, בזה יסתכמו חיי?
מעבר לאיבוד העצמי פשוט מציפות אותי מיליון מחשבות וחששות...שלא אמשך לאשתי אחרי ההריון, שלא אצליח להתמודד עם העומס והאחריות ואז אהיה מנוכר כלפי הילד, שכל השינוי הזה בעצם יביא אותי לקריסה ולא למשהו משמח
אני מנסה להשתדל ולדמיין את הדברים הטובים שיקרו, את השמחה והאור שייכנס הבייתה וימלא אותי בכוח לתמרן בין קריירה, חיי משפחה וחיי פנאי אבל אני מוצף בחרדה.
אשמח לעצות ממי שהיה במקום שלי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות