שלום לכולם
אמא שלי ז"ל הייתה האדם הקרוב ביותר אליי ממש
אהבתי אותה כמו שלא אהבתי אדם אחר בעולם הזה. כשחלתה בסרטן בשיא חייה ולא היה טיפול התרסקתי . ויחד איתה העברנו את התקופה שהייתה הרעות בחיי, לבסוף אמא נפטרה בבית איתנו אחרי יסורים קשים. מאז ועד היום(6 שנים) אין יום שבו אני פשוט בוכה ומתייסר, מרגיש כאילו נלקחה ממני חתיכה .
אני לא מחכה לחגים,לשבתות, לאירועים לכלום..
אני כן עובד,כן יש לי ימים שמחים אבל אייך שהוא תמיד אני מגיע לנקודה הזאת.. האם זה תקין?אני בסוג של דיכאון שאני לא יודע אייך להתמודד איתו?
גם בזמן כתיבה הודעה זו אני פשוט נשבר .
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות