כדאי לי לנסות להתפייס עם אבא שלי או שאין לי בכלל מה לנסות אחרי כל מה שהיה?

אני בן 30, תכף 31 ובעוד חודשיים אני בשעה טובה מתחתן.על פניו זה יכל להיות מושלם, מצאתי את הבחורה הכי מדהימה בעולם - חכמה, מוצלחת, נעימה, נדיבה יפיפייה חברה מבית טוב (הוריה עלו מברית המועצות). אבא שלי כל חיי היה אדם קשה וביקורתי כלפינו הילדים, פחדנו ממנו ומהתגובות הקיצוניות שלו והאמנו שאם רק ננסה לעבור יום ועוד יום בסוף הוא יאהב אותנו. זה לא ממש עבד עם שניים מהאחים שלי שהוא מחק לכל החיים ואומנם בילדות הרגשתי שהוא לא אוהב אותי, בשנים האחרונות כן התקרבנו מעט.
אל בת הזוג שלי הוא לא התייחס יפה בהתחלה ולא הפגין כלפיה יחס מכבד בהתחלת הקשר שלנו, זה בכלל לא היה קשור אליה, אבל אחרי שהם הכירו היה נראה לי שהם דווקא ממסתדרים אחרי שהתארסנו התחלתי לשים לב לחשדנות שהוא מתחיל לגלות כלפיה, בתור זוג צעיר בלי תמיכה פיננסית חזקה, החלטנו לחסוך בעלויות ככל הניתן ולהתחתן בספירת העומר בחתונה רפורמית - אני פחות התלהבתי מזה אבל הסכמתי. יום אחד כשהם עברו אצלנו בדירה היא החליטה לשתף אותו בשיא התמימות בהחלטה (מסתבר, את לא ידעתי - שהיא דיברה איתו ושאלה אותו מה הוא היה עושה במקומה והוא אמר שהוא היה מתחתן ברבנות אבל זו בחירה עצמאית שלנו), בעקבות כך הגיעה שיחת עצבים שבה הוא צרח עלי בטלפון.
הכל התנפץ בערב אחד בשנה שעברה, הגענו להבין מה היתה הסיבה לכעס ולנסות להתפייס, במקום זה אבא שלי צרח על בת הזוג שלי שהיא לא יהודייה ושהסיבה שהיא לא רוצה שנתחתן ברבנות היא כי היא והמשפחה שלה שיקרו והם לא יהודיים.חשוב לי להגיד שזה לא נכון, ראיתי מסמכים והם בוודאות יהודיים. בסוף הוא הכריז שאם לא נתחתן ברבנות.אנחנו מחוקים מבחינתו, אצא שלי כתוצאה מזה אושפזה בבית חולים. חשוב לי לומר - אני לא מגיע ממשפחה דתית, אנחנו אפילו לא באמת שומרי מסורת - אבא שלי אדם רודף שליטה שחיפש דרך לפוצץ את הקשר איתנו ולבחון את הנאמנות והצייתנות שלי. הפיצוץ הזה גרם להרבה מאוד מתח וקושי בנינו ובסוף גם הלכנו לטיפול. בשעה טובה אנחנו עתידיים להתחתן אבל אני תוהה מה לעשות עם אבא ואיפה כן אולי לנסות להתפייס איתו. חשבתי לכתוב לו מכתב אבל תוהה אם יש בכלל מה לנסות אחרי שהגיעה בצורה כל כך מכוערת. אדם כל כך גס רוח וכוחני לדעתי לא יוכל לנהל שיחה נורמטיבית, מה דעתכם?