אני מסורתית, כדאי לי לקיים יחסי מין לפני החתונה?

היי, אני מסורתית בת 20, אף פעם לא הייתי במערכת יחסים ולא קיימתי יחסי מין. גם לא התנשקתי.
תמיד חינכו אותי לא לחשוב אפילו על יחסים לפני החתונה, ותמיד ריחפה לי בראש ההתלבטות הזאת, אם לעשות או לא לפני החתונה.

עד גיל מסוים היה לי ברור שלא אעשה זאת לפני החתונה, ואז באו איזה שנתיים של גיל התבגרות שבהן התלבטתי, ואז זה עבר ואני חושבת שהתבססה לי בראש העמדה השמרנית. כלומר לא לעשות את זה לפני החתונה.

אבל הנושא הזה תמיד מלווה אצלי בלבטים גדולים.

טיעונים בעד קיום יחסים:

* אם לא נקיים יחסים לפני החתונה, איך אדע ש(אני מתביישת לומר אבל) האיבר שלו.. תקין? ואיך אדע שהוא "מתחבר" לשלי?

* זה תוקע אותי בעולם הזוגיות, כי אני מלכתחילה לא מחפשת דייטים כי אני יודעת שכמעט לכולם סקס זה דבר בסיסי במערכת יחסים. וזה בסדר שאני לא אתאים לאנשים כאלה, כי יש לנו כנראה השקפת עולם שונה מאוד. ועדיין, איך משיגים זוגיות ככה?

* ואני לא חושבת שכדאי לי לחפש דתי, כי אני לא כזאת בעצמי.

* נניח שיש לי חבר. ואם אנחנו לא מקיימים יחסים אז איזה מין קשר זה? לא יודעת, כאילו לאן הקשר הולך..?

* אני לא רוצה להתחתן בקרוב (כי בשביל מה? אני לא רוצה ילדים עדיין...) ולא חושבת שכדאי להתחתן רק כדי שנוכל לקיים יחסים.. לא נראה לי צורת מחשבה נורמלית כל כך חח

טענות נגד קיום יחסים:

* אולי בגלל איך שגדלתי, אבל מבחינתי מגע זה קשר מאוד משמעותי. אני אמנם לא שומרת נגיעה אבל כן נמנעת ממגע לא נדרש עם גברים. בקושי מתחבקת. וכשזה כזה משמעותי, נשמע לי הגיוני שזה יגיע אחרי התחייבות והצהרת כוונות שקוראים לה חתונה.

* מחלות מין!

* המשפחה שלי היא מאוד מאוד קרובה ותומכת בשבילי. וההורים שלי היו מזדעזעים לשמוע שעשיתי את זה. בכל זאת, גם זה שיקול...

* באופן כללי תמיד ראיתי את הקשר הזוגי כדבר קדוש ורציני ועמוק ומחוייב. אני רואה יחסי מין כדבר מאוד מאוד אינטימי, משהו שבעל ואישה עושים. תודה רבה לכל השמאלנים הנאורים אבל ככה אני רואה את זה..

* פחד להיפגע - מה אם ניפרד? נקשרים מאוד במגע, כל שכן בסקס אני מניחה

* מגעיל אותי לחשוב על לשכב עם הרבה אנשים.. זה כזה אינטימי! איך? אפילו עם 2 לא נשמע לי טוב...

ו - גם אם ארצה לקיים יחסים עם בן זוג, זה יהיה אחרי תקופה ארוכה של קשר אני מניחה, כי אני זהירה ורוצה להכיר אותו קודם ולראות שהוא אוהב אותי ולא איתי בשביל הסקס.

ככה שנראה לי שרוב האנשים מלכתחילה לא היו רוצים גם את זה. למשל שמעתי אתמול מישהו שאמר: אם אין סקס בשבועיים הראשונים אני חותך.

מצד שני, תנו לי להגיד בכנות? שווה לחכות בשבילי אפילו עד אחרי החתונה חח
אמנם לא הייתי במערכת יחסים אבל בעיקר בגלל לבטים כגון הנ"ל, ובררנות. הצעות יש המון..

נו נו, יש לכם איך לעזור לי? איזה עצה או שתיים?