היינו ביחד קצת יותר מ3 שנים ועד שלב מסויים הקשר היה מצויין
לפחות הייתי רוצה לחשוב ככה, היא באמת הייתה בשבילי הכל, הבעיה שלא ידעתי להראות את זה למרות שאהבתי אותה ברמות קשות.
כל הזמן הייתי עסוק באיך לסדר לנו עתיד נוח עד ששכחתי שאני מזניח את הקשר.
היא אהבה אותי ברמות מטורפות ככה שלא ראיתי את זה מגיע ואולי קצת לקחתי אותה כמובן מאליו.
לפני שנה הצעתי לה נישואין ובאמת למשך תקופה היינו בעננים הבעיה שהיא רצתה שנשכור דירה ונעבור לגור ביחד ואני כל פעם הסכמתי אבל לא באמת עשיתי עם זה משהו ורגע לפני שמקדמים את העניין הייתי הולך אחורה, ולא כי לא רציתי אלא כי לא היה לי מספיק כסף (כי קניתי דירה שאמורה להיות מוכנה עוד שנתיים) והיא לא הצליחה להבין את זה.
בכל מקרה לפני 5 חודשים כששוב ביקשה שנעבור לגור ביחד ואמרתי לה שתמתין עוד קצת ופתאום הסתובב לה בורג בראש ,מיד הרגשתי את זה כאילו הפכה לבנאדם אחר.
לאחר שבועיים נפרדה ממני והחזירה את הטבעת
מאז ניסיתי לדבר איתה לשכנע אותה לתת לזה צאנס אבל היא תענה שמרוב שהיא נפגעה המוח שלה עשה סוויצ' וכרגע לא מרגישה אלי כמעט כלום לא רוצה להפגש וגם בהודעות אני מרגיש שאיבדה עניין.
היו לי לא מעט קשרים לפניה ולעולם לא נלחמתי או לקחתי קשה מדי פרידות אבל בקשר הזה הייתי בטוח שנתחתן מהרגע הראשון בגלל זה קשה לוותר עלייה.
ולאחר 5 חודשים של פרידה שהיו לי קשים ברמות שאי אפשר לתאר ולאחר כמעט חודשיים של נתק מוחלט התקשרתי אליה ואמרתי לה שאני רוצה להפגש. היא אומרת שאפשר להפגש אבל אם זה לדבר על לחזור אז מיותר.
מה כדאי לעשות כי ברור לי שבגלל שאני אוהב אותה אני לא רואה את הדברים בצורה נכונה.
האם לנסות להלחם או שאחרי כל כך הרבה זמן זה אבוד והיא כבר לקחה החלטה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות