בזוגיות כ-10 חודשים עם בן זוג בגילי.
וכמו בכל ההתחלות הייתה התלהבות, התאהבתי בו, מושך אותי מאוד, בחור עם לב זהב.
הבעיה שככל שעובר הזמן אני קולטת כמה הוא ילד ומתקשה להתבגר.
הוא כן דואג ומתעניין, לעיתים מציע עזרה.
אבל מתקשה לקחת אחריות, אין סדרי עדיפויות, מבזבז המון, לא מראה שאיפות, נמצא בעבודה שלא מוצא בה משמעות וגם לא מתגמלת. עסוק בסיפוק צרכים.
אני מוצאת את עצמי לרוב המבוגר האחראי, שזאת שמתכננת תוכניות, חושבת קדימה. שולטת במצב, מקדמת דברים שקשורים לשנינו.
אני אוהבת אותו, ומנסה להזכיר לעצמי כל הזמן את הרגעים היפים. אך לעיתים אני מרגישה מיואשת מהמצב, זה מגיע לויכוחים ומאבקים. הוא מודה להתנהלות שלו (חסכים מילדות), ורוצה להשתפר.
האם הייתם מוותרים על זוגיות כזאת? איך הייתם עוזרים לאותו בחור? האם בסוף בחורים כאלה מתבגרים?
בקיצור, מה לעשות?!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות