שלום, אני כותבת עכשיו כי קשה ואני לא יודעת כם מי עוד לדבר או מאיפה להשיג עצות.
קשה לי לבקש עזרה, או יותר נכון אני לא מסוגלת לזה. כל מיני מאורעות בחיים גרמו לי להיות קשה ושורדת. ועכשיו כשהכל מסתדר אני מרגישה שזה בלתי אפשרי בשבילי לשרוד יותר.. כאילו הכל נופל עלי שוב מההתחלה רק שאין לי כלים שיעזרו לי לקום. אין לי תקווה. הרחקתי אנשים מעלי כנראה, אני עצובה רוב הזמן וכשאני לא אני כועסת. וכשאני שמחה, זה כל כך עדין שאני מתקשה להאמין שזה יוכל להמשיך ככה. אני לא יודעת למה זה.. אני רק יודעת שמכתה ט שלי עברנו תקופה קשה במשפחה. אנ הייתי אחראית ולקחתי פיקוד. עכשיו ההורים של החליטו להשתקם. ואני כועסת עכשיו יותר מאי פעם.. כועסת על כל מה שעברנו בגללם. כועסת שהם לא עשו את זה מהר יותר.. כועסת שנהפכתי לכזאת קשה בגיל צעיר וכועסת שכשכברנגמרו שנות ההתבגרות שלי השנים הכי יפות הם החליטו לקום.. ומשאירים אותי להתמודד עם כל המטענים.. זה נשמע לכם מעט אולי אבל אני מרגישה פגועה ונכזבת ולא רואה עתיד. אני כל הזמן רוצה לבכות ולא מצליחה לראות תקווה. תעזרו לי לקום.. תעזרו לי לקבל שזה יכול להיות זמני. חשבתי שזה רק מחזור וחשבתי שזה רק תקופה. אבל זה מתמשך ואני מרגישה שאני מפספסת המון.. אשמח לתגובות מחכימות... תודה לכל מי שהשקיע ןקרא עד עכשיו...:)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025