שלום למי שקורא ומתעניין, קודם כל תודה על הזמן שאתם מקדישים, אנסה לעשות זאת קצר.
אשאר אנונימי ברשותכם אז אקרא לעצמי באות הראשונה שלי שמי: מ’.
סיימתי את לימודי בתיכון בשנה שעברה ואני לא מתגייס לצבא.
אני עתיד להתחיל ללמוד באחת האוניברסיטאות בתחילת שנת הלימודים האקדמאית הבאה.
כל חבריי התגייסו, ככה שאין לי עם מי להיות, למרות שנמנעתי מלפגוש את רובם באותה תקופה כי התיכון לא זכור לי בצורה חיובית וזה מציף אותי.
יצאתי גם עם בחורה לראשונה בחיי וזה הסתיים במפך נפש, בתור אחד שכמהה לזוגיות ונכשל בזה על בסיס עקבי, זאת הייתה מכה שעדיין לא החלמתי ממנה עד הסוף.
הגעתי למצב שאני מסתגר בבית כסוג של בריחה מהמציאות ״בחסות הקורונה״.
הגעתי להחלטה שאני נוקט במספר פעולות: מתחיל ״לקחת את הסיכון״ בכל הקשור לקורונה, ולצאת להיפגש עם החברים הבודדים שנותרו כאשר יצאו מהצבא, להתאמן וכו׳, מחקתי את המספר, הורדתי מעקב בכל רשת חברתית מאותה הבחורה שהעניינים פחות הלכו איתה, והחלטתי שאני מתנתק מהעבר.
בתקופה האחרונה אני מרגיש מוצף, מכל הדברים שציינתי: זוגיות שאני כמהה לה שלא דופקת בדלת והכל זכר לזה מציף אותי בבחורה הקודמת (אני מספיק אמיתי בשביל להגיד שהיא לא הייתה טובה עבורי מכמה בחינות, אבל בכל זאת אהבה נכזבת בפעם הראשונה זה כואב) חוסר מסגרת, מצב חברתי רעוע.
עברתי כבר תקופות לא נעימות וקשות בחיים שלי כמו כל אחד.
אני מניח שההליך הזה של הבריחה מהמציאות ״עירפל״ אותי.
לרב היוועצתי בשאלות של אחרים באתר.
החלטתי לשאול שאלה בעצמי בתקווה לפרוק/להיוועץ בתשובות של אנשים שחוו את אותן התחושות מכל הבחינות.
תודה למי שהגיע עד לפה, מעריך זאת מאוד ואשמח לתשובה :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות