יש מישהו בחיי שאני מתכתבת איתו כבר כמה חודשים דרך פלטפורמה אנונימית. כל מה שאני יודעת זה את שמו וגילו.
מסיבות אלו ואחרות שאני לא יודעת לגביהן הוא לא רוצה לפגוש אותי ומעדיף לשמור על האנונימיות שלו.
גם כשהייתי במרחק של בניינים בודדים ממנו הוא העדיף שלא נתראה.
ההתכתבות שלנו עונה לי על צורך מאוד גדול של קשיים אישיים שיש לי והוא מקסים ועונה לי באריכות ובאמפתיה גדולה.
אבל בעוד לי יש רגש כלפיו, אני חושבת שהוא אדיש לנושא הזה לגמרי, ולא רואה אותי בצורה הזו.
בנוסף הוא עובד עד שעות מאוחרות, ולפעמים יוצא שלוקח לו שבוע עד שהוא עונה לי בחזרה.
והמצב הזה קשה לי.
מצד אחד הוא עושה לי טובה גדולה בכך שהוא מדבר איתי ועונה לי על הצורך הרגשי הזה ואני לא רואה איך אני מפסיקה את זה, אני מרגישה שזה כמו אוויר לנשימה בשבילי, והוא בעצמו אומר שהוא שמח לדבר איתי.
מצד שני, זה כואב לי. במקום לנסות להמשיך הלאה, אני מוצאת את עצמי מחכה לו וממש עצובה על כל יום שהוא לא כותב לי.
כשיש עניין חד צדדי, הכי טוב לקטוע את הקשר ולא להישאר ולסבול. אבל אני לא רואה את עצמי מצליחה לעשות את זה, אז אולי יש לכם עצות איך להמשיך רגשית ממנו הלאה ועדיין לדבר איתו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות