בא לי פשוט להקיא מעצמי וגם מהסיטואציה. לא רוצה להתחיל לכתוב על הסיטואציה עצמה אבל אני יצאתי כל כך אהבלה, אני חושבת שזו הטעות הכי ענקית שעשיתי, וגם הייתי ממש שיכורה וזה משהו שלא הייתי עושה אם הייתי פיכחת. אני רוצה פשוט לקבור את עצמי. אני מפגרת. רגשות האשם לא מפסיקים.
טוב אני בכל זאת אספר. יצאתי עם מישהו במשך חודשיים ככה, רציתי אותו ממש ובאמת חשבתי שיש פוטנציאל למשהו טוב. כמובן שכמו תמיד זה היה יותר מדי טוב בכדי להיות נכון והוא סיים את זה כי הוא אמר שהוא לא פנוי לזוגיות כרגע ומגיע לי מישהו יותר טוב.
קיצור עברו כבר ארבעה חודשים מאז ואתמול כמעט שכבתי עם חבר טוב שלו, הייתי נורא שיכורה והוא ירד לי, החדיר לי אצבעות וכל מיני. התחלתי לבכות ואמרתי לו
להפסיק כי התחלתי לחשוב על מי שיצאתי איתו ואמרתי לו שאני לא רוצה לשכב ולא שכבנו…לפחות זה לא. אבל אני מרגישה כל כך זבל ומגעיל מהסיטואציה ואני בכלל לא נמשכת אליו, סתם הייתי שיכורה ומטומטמת. עכשיו הוא בטוח גם יודע על מה שקרה כי הוא חבר טוב שלו. אנחנו לא בקשר בכלל, אבל אני מרגישה פשוט מגעיל ובכללי החיים שלי כל הזמן מדכאים ועכשיו הוספתי לעצמי יותר סרטים בראש וחרדות.
אני באמת לא יודעת מה לעשות..איך להעביר את ההרגשה המגעילה הזאת?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות