שלום אני בת עשרים וחמש , בנזוגי בן עשרים ושמונה .
אנחנו במערכת יחסים כשתניים ..ואנחנו חיים עם ההורים..
כמו שאומרים "ביחד אבל לחוד" .
בגדול יש זוגיות מדהימה ואנחנו אוהבים מאוד..
אבל יש מכסול.
יש לי מחלה גניטת ניורגלוגית שאני מעדיפה לא להזכיר את שמה .
החבר שלי כמובן יודע.. ואני יודעת שהוריו יודעים. בהתחלה היה להם מאוד קשה לקבל את זה והשיפלו אותו מאוד ודרשו ממנו להפרד .וכך עשה.
לאחר מכן שראו שהוא במצוקה ובעל מקצוע שם לב לזה.. הסביר להוריו ככל הנראה כמה חשוב לתת לבן שלו ללכת עם הלב.. ולא לסבול ככה וסתם כך להפרד בגלל המחלה הזאת...
היום. אני שבאה לשם הם מאוד חביבים עליי ומנסים להיות הכי טובים שיש ובאמת מקסימים
אני קצת בלב מרגישה מן עצבות ואי נוחות עלידם כי אני יודעת שהם אמרו לו להרפד ממני.
עם המחלה הזאת אני בוחרת לא לעשות ילדים
ולחפש דרכים אחרות.
אבל הוא פוחד גם שוב בגלל משפחחתו , בגלל הענינים הכספיים ומה יגדו..
אני פוחדת מה יהיה ...
איך נגיד להם?
איך נעבור את זה?
מה ניתן לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025