שלום לכולם פעם ראשונה פה,
אני בן 37, יוצא עם מישהי בת 29. יוצאים 3 שנים
היא מקסימה באמת, יש לה לב כל כך גדול שלפעמים אני משפשף את העיניים האם זה מגיע לי.
אני אוהב אותה מאוד, כשאנחנו בטוב אז טוב לנו (שנינו די דומים - טיפוסים ביתיים, הבילויים שלנו זה מסעדות א וסרט, פעם בטיולים או ים)
כל מי שיראה אותה ישר יגיד אישה לחתונה,
אישה טובה עם לב מזהב, תמיד אכפתית ושמה אותי בראש סדר העדיפויות, מבשלת המון וממש טוב(למרות שזה לא מה שחשוב לי "שאישה תבשל לי" אבל זה נחמד במובן מסוים אני מניח שזה קיים זה לא חלק מרשימת המכולת שלי )
יש המון יתרונות וקצת חסרונות אם זה שיש לה לפעמים קריזות חחח, שזה מעצבן והיא מודעת לזה, במיטה אנחנו תמיד באותה תנוחה לא תמיד יש לי חשק.. ושיש אז אנחנו תמיד באותה תנוחה המשיכה קצת ירדה כנראה אבל אני מניח שזה טבעי שהיא ירדה אחרי 3 שנים השאלה אם זה סביר המצב שנוצר
אפילו כבר מברר על חופשה כדי להציע לה להתחתן, ויש חנות שאפילו כבר בחרתי טבעת ואני רק צריך לקפוץ לשם ולקנו אותה (היא מבחינתי שהייתי מציע כבר אחרי חצי שנה, היא רק מחכה..)
העניין הוא שבתקופה האחרונה אני המון מבלה במחשבות, ואני אסביר -
אני כל הזמן חושב מחשבות שחורות וטפלות (מבחינתי) האינטרנט ושהכל חשוף ונמצא כאן ועכשיו עשה כל כך רע במובן הזה.
אני חושב אולי אמצא משהי שיותר מתאימה לי, מתחיל לחשוב אם אני אוהב אותה באמת או שזה הרגל ?
הרבה פעמים בגלל ששנינו שקטים יש מצב סטטי בקשר שאין יותר מדי עניין - תדמיינו לכם זוג נשוי 20 שנה אז ככה אנחנו ועוד לא התחתנו
היה לנו מריבה קטנה שהיא דיברה לא יפה וגם אני החלטנו שבוע לקחת פסק זמן.
היא חזרה אלי אחרי השבוע וכל כך התגעגעה אלי, חיבקה אותי.. אני גם שמחתי לראות אותה.
אבל ממש לא התגעגעתי כמוה והלבד לא היה קשה לי כמו שהיה קשה לה מדי יום.
מצד שני אני טיפוס שאוהד את הלבד שלו אז זה השוואה לא הוגנת
אבל אני גם רוצה חתונה וילדים כמוה, רק לא סגור אם זה איתה.
אני בסרטים ובגלל זה אני מתמהה עם ההצעה, למרות שהצעה זה לא חתונה אבל אני רוצה לעשות את זה מהמקום הנכון
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות