השתחררתי קרוב לגיל 23 מהצבא והתחלתי לעבוד במשהו מזדמן ובשנה האקדמית הסמוכה לשחרור התחלתי ללמוד מדעי המחשב בפתוחה- אחרי חודש גיליתי שזה לא בשבילי ועזבתי. מאז נכנסתי לקורס פסיכומטרי ונגש למועד אפריל הקרוב מנסה להתקבל לתואר במשפטים באחת האונברסיטאות מחישוב של הציונים שלי כנראה שאצטרך יותר ממועד אחד.
(לא מעוניין לעשות תואר במכללה)
יש לי בלבול וסרטים בגלל תחושת טיימר שיושבת לי בראש של "לא לבזבז זמן".בעוד חברים אצלי(שהשתחררו בגיל 21) חלק לומדים וחלק בחרו שלא אבל כל אחד יודע מה הוא רוצה מעצמו אני קרוב לגיל 24 ומרגיש התקשקשות(תוהה אם זה חלק מהדרך)עד שאתחיל ללמוד אם אצטרך מספר מועדי פסיכומטרי זה אומר שגם השנה הזו לא תספר לי ולא אתחיל ללמוד. מניח שלקראת גיל 30 אולי לפני אהיה בראש אחר בעניין בית ומשפחה ולא רק איך אני מתחיל את הקריירה במשכורת זוטרה של סטאז'ר (משפטים תואר 3 וחצי שנים ויש עוד סטאז)
הבחירה שלי במשפטים לא נובעת מאיזה תשוקה מיוחדת למקצוע אלא בגלל שזה מה שהכי התחברתי למרות שיש כאלה שיודעים כבר משלבים מוקדמים יותר מה רוצים ומכוונים לשם, הפחד שלי שיהיה אותו דבר כמו שהיה לי עם מדעי המחשב.
בגדול יש לי חשש שאני מבזבז/אבזבז לעצמי את הזמן, רוצה לשמוע את דעתכם ומה אני יכול לעשות יותר טוב(מתעניין בדעה של גילאי 21+)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות