מתחרפנת מהאדישות הזאת שלו, מה הייתם עושים?

אני יוצאת עם מישהו שלושה חודשים , חבר שלי מאוד רוחני כזה ,
הכל אצלו בשלוות נפש ואדישות ,
הוא יכול לדעת שמחכים לו והוא ייתן לך לחכות שלוש וארבע שעות ,
אנחנו גרים במרחק של שעה וחצי בערך ,
נפגשים כל סופש לפעמים יום באמצע השבוע ,
הוא בצבא ויש לו ימים שהוא מסיים מאוחר , לפעמים מבחירה לפעמים לא באמת כי התפקיד חשוב.
כל פעם אנחנו עושים שבוע שבוע , בשבוע שאני באה אליו אני הכי מתאמצת אני מסיימת ב16:00 נוסעת באוטובוס הביתה ישר רצה להתקלח להתארגן , מארגנת יום קודם תיק , לכל המאוחר עולה על רכבת אליו ב19:00 בערב אחרי שלוקחת מונית מהבית כדי לקצר זמנים כי אני באמת מתה לבוא ולהיות איתו ,
והוא מאידך - בסופשים שאצלי תמיד יש לו משהו בחמישי אם זה שיעור תורה אם זה שהוא רוצה להיפגש עם חברים או עם זה עבודה ותמיד זה בא על חמישי והוא מציע שהוא יבוא בשישי ואני תמיד אומרת לו שיבוא בחמישי גם אם זה ממש מאוחר ,
הנה הגיע יום חמישי הוא אמור לבוא אליי היום - היה אמור ללכת לשיעור תורה ועדכן שהוא בסוף לא ילך אליו , נשאר בבסיס עד 20:00 בערב הגיע הביתה באיזור 21:00 ,
אני יוצרת קשר באיזור הכל שעה לבדוק סטטוס כי אם לא הוא פשוט לא מעדכן!
21:00 בערב פיגוע מתקשרת לוודא שהוא בסדר מעדכן שהגיע הביתה שיתארגן ויצא באיזור 23:00 אומר לי תלכי לישון תשאירי לי מפתח , עכשיו בואו אני לחוצה , יודעת שיש פיגוע שהמחבל לא נלכד , בכללי שיש לו נסיעה ארוכה וגם בלי שום קשר רוצה לראות אותו , מנסה להסביר לו שאני לא רוצה לישון שאני מחכה , הוא מקטין ראש להבין שאני הולכת לישון ולא מחכה ,
מגיעה כבר 00:30 ואני מתקשרת אליו אחרי אין ספור פעמים שכל שיחה היא מריחה , וצורחת עליו כי באמת כבר יצאתי מאיזון , אני עייפה קמתי ב6 , אני בחרדה מהפיגוע המזדיין בחוץ , רוצה שהוא יגיע ויהיה איתי אחרי שבוע קשה , והוא בתגובה לא מבין מה אני רוצה ומה אני צועקת , אומר שהוא אמר לי שהוא יגיע מאוחר ושהוא לא רצה לעשות דברים מהר ולהזדרז ופתאום זורק שאפילו הלך לחבר , רבה איתו באמת בוכה והוא אומר לי לא צריך אז אני לא אבוא וכאן אני כבר על רגליים אחוריות , אני ישבתי וחיכיתי עד עכשיו אין מצב שהוא לא בא היום זה כבר על העיקרון!
רבים מתווכחים אומר לי שהוא יוצא בעוד כמה דקות אחרי שבאמת צרחתי עליו שאני מתחרפנת ובא לי למות והוא בתגובה אומר שהוא יודע שהוא לא היה בסדר אבל אומר ״מה הלחץ״ ,
עכשיו אני באמת יודעת שהוא אוהב אותי , אבל מבחינתי זאת זריקת זין פסיכית ,
כשזה לא מקרה ראשון כי בסופש שעבר היה אמור ללכת לשיעור תורה אמר שלא יילך לא עדכן שמתכוון לעשות משהו אחר ויצא עם חברים ובא מאוחר ,
ובכללי פחות או יותר כל יום יומיים הוא עם חברים שבאמת יש לו הרבה שונים אז ככה זה יוצא והזמן היחידי שיש לנו אחרי שאני עובדת והוא בצבא - לדבר זה בערב לילה אז הוא אומר לי תכף אני מסיים אני מתקשר וכל פעם זה נגרר ל00:30 בלילה שאני קמה כל יום ב06:00 , אמיתי מה הייתן עושות ?
כל פעם שאני מדברת איתו על זה הוא אומר שאני לא צריכה להשוות בין מה שאני עושה לבין מה שהוא עושה , שעברו עליו דברים שההסתכלות שלי על זה לא נכונה ושזה לא מתוך זריקת זין.
גם כשהוא קובע עם חברים והוא איתי אז הרבה הוא מאחר אבל מזה הוא פתאום נכנס ללחץ , מרגיש לי שלחברים הוא לא היה נותן ככה להמתין ולהתחנן , לא בא לי להיכנס ככה למשהו שיפגע בי אני אחרי קשר ששבר אותי נפשית כמעט 4 שנים , ההערכה העצמית שלי נשרטה מהקשר הקודם הזה ואני מרגישה שאני עדיין פגועה גם מהאדם ההוא , אני באמת נותנת את הלב שלי והנשמה כדי להיות איתו , אין לי אפילו רכב ואני עושה הכל כדי להגיע שבשביל אקסים שלי לא הייתי נוסעת 15 דקות באוטובוס ,
כאילו מרגיש לי שזה האופי שלו שזה לא בכוונה שהוא באמת אוהב אותי אבל אני לא מצליחה לחיות עם זה בשלום!!