אני בא מבית שהיה בחלק גדול מהזמן דתי. ויש משהו שישמע אולי מטופש אבל לי הוא מפריע. בברכה של השבת ביום שישי בלילה אבא שלי התחיל לברך אותנו כל שבוע. ויש סדר לברכות - מי שנולד קודם. ובגלל שיש לי אח שיש ביננו פער לא גדול בזמן של הלידה והוא יצא קודם - יצא שכל שבוע הייתי צריך לעבור את החוויה המשפילה הזאת לראות את אבא שלי מברך קודם אותו ורק אז אותי. ואחר כך יש גם את הטקס המטופש הזה של הלחם שהאבא מחלק את הלחם לכולם - קודם לאישה, ואחר כך לילדים, שוב, לפי מי שנולד קודם, ושוב חוויתי כל ארוחה וארוחה את הביזיון הזה שהוא מקבל לפני.
אחר כך זה אפילו החמיר כי אני עזבתי את הדת וכשגרתי אצלם לא קבלתי מאבא שלי את הברכה הזו כי מרדתי בכל מה שקשור לדת ואז נוצר מצב שאח שלי מקבל ברכה מאבא שלי שזה בעצם יחס מאבא שלי ואני לא. בנוסף לכך שהוא היה הולך איתו לבית הכנסת ואני לא בגלל שעזבתי את הדת. איך להתגבר על כל המחסור הזה ועל ההפליה הזאת שנעשתה לי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות