אני יודע שזה הדבר הכי מטומטם בארץ אבל אתמול בלילה הייתי בביקור רופא (אני חייל), והייתה שם מישהי שממש אהבתי את הוויב שלה והיא הייתה גם ממש יפה בעיניי, אז למרות שזה תור לרופא (חחח) התחלתי לדבר איתה. והיא באמת הייתה נחמדה (והייתה להם תקלה במערכת אז היינו אמורים לחכות הרבה זמן עד שמישהו מאיתנו ייכנס). אבל אז לפני שהספקתי כמעט להתחיל הגיע התור שלה... רציתי להישאר באותו מקום ואולי כשהיא תצא היא תרצה לדבר, אבל עשיתי טעות ואחרי כמה דקות הלכתי לבדוק מה עם התור שלי... בזמן הזה ראיתי מרחוק שהיא יצאה ואני מניח שאותי היא לא ראתה והיו שם כמויות של אנשים אז היא פשוט הלכה.
עכשיו אני פונה אליכם גם כי זאת פריקה וגם כי אני צריך עצות.
נמאס לי שזה קורה.
נמאס לי שאני נזכר מאוחר מידי ומפספס את ההזדמנות.
כי בתכל'ס יכלתי להתחיל לדבר איתה הרבה לפני כי חיכינו שם לפחות איזה 20 דקות לפני שפניתי אליה.
תמיד קורות לי סיטואציות כאלה שאני כן פועל, אבל לאט מידי ומחמיץ את הסיכוי.
והדבר הזה כשלעצמו הוא מחרפן...
כבר עדיף לא לעשות כלום וככה פחות לאכול את עצמך אחר כך...
עכשיו יום אחרי אני עדיין כועס על עצמי.
להרגיש שלא עשית את המקסימום שלך וללכת עם תחושה של החמצה זה הכי נורא שיש.
והקטע שזה קורה לי מלא... וזה נמאס.
איך אפשר להבין בסיטואציה מסוימת שחייבים לפעול עכשיו כי אם לא זה לא ייקרה?
איך לצפות את זה מראש?
אני כנראה פשוט שוקע מידי במטרה שלי שזה רק לגשת, שאני לא שם לב שהחיים זזים ואי אפשר לעצור את הכל רק בשביל זה...
מה אתם אומרים? איך להימנע מזה?
ואיך לא לכעוס ולהתבאס על עצמי על אתמול?
ממש רציתי אותה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות