התחלתי קשר עם מישהו וברוך ה׳ הולך לנו טוב ואני באמת לא רוצה לוותר עליו. אנחנו שנינו עובדים ונפגשים בסופשים ואולי פעם אחת באמצ״ש וזו הפעם הראשונה שכלכך כיף לי עם מישהו ומאוד רוצה שזה ימשיך.
יש רק דבר אחד שמדאיג אותי- שנינו מהמרכז (לא אותה העיר) באוקטובר הקרוב אני אתחיל כנראה מכינה לקראת תואר בטכניון/האונ׳ העברית והקשר עומד להפוך לקשר מרחוק. בנוסף הבנתי מאנשים שהמכינה (בטכניון, אבל גם בעברית היא בטח לא קלה) היא מאוד אינטנסיבית וקשה ואנשים בה הופכים לסוג של רובוטים שלומדים כל יום כל היום. לגביו- כרגע הוא עובד בעבודה מסודרת במרכז (הבנתי שיש סניף לעבודה שלו בצפון אבל אני לא בטוחה) ושוכר דירה אבל שוקל להתחיל תואר שני ולא יודע מה יהיה איתו בעוד שנה.
אני בעצמי מאוד חמה וזוגית ואין לי הרבה חברים ככה שלדעתי זוגיות זה דבר מאוד חשוב ויכול לתת לאדם כוחות נפשיים מטורפים במיוחד בתקופה קשה אבל אני עדיין דואגת. ברור לי שעד סוף אוקטובר יש מלא זמן ויכולים לקרות הרבה דברים בזמן הזה אבל להתחיל לימודים עם פרידה זה רעיון נוראי ואני באמת תוהה… כדאי להמשיך עם זה או שהסיכויים שהקשר הזה ישרוד בתנאים העתידים קלושים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות