שלום לכולם.
בזמן האחרון, יוצא לי לחשוב ולדבר עם חברים על התבגרות.
זה מרגיש לי מוזר. מצד אחד אני שמח שזה קורה, מצד שני אני רוצה לעצור את זה.
אני זוכר את עצמי ילדותי, מתמרד, שונא שאומרים לו מה לעשות.
אני גם זוכר שהייתי מדבר הרבה על הכל.
לא יודע איך להסביר את זה. אני עדיין מדבר אבל בצורה שונה.
ועלתה בי המחשבה שזהו? הסתיימה הילדות?
למה אני צריך לצפות בהמשך?
החיים יהיו מספקים?
איך זה להיות בוגר?
כאילו, מה אני אמור להרגיש?
אחריי מה אני צריך לרדוף? (אני מאמין שהרבה אנשים בגיל שלי מרגישים ככה במיוחד בשחרור מהצבא.)
צחוקים, סיפורים וחוויות על כמה החיים הבוגרים מבאסים יתקבלו בברכה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025