יש לי חרדות עקב המצב הבטחוני, מחשבות מטרידות אותי, מרגישה שאני חייבת עזרה

היי לכולם
תחילה אבקש שלא תפנו אותי לפסיכולוג, אני יודעת שאני צריכה לדבר על זה עם איש מקצוע אך נכון לעכשיו לא יכולה להרשות לעצמי ואסתפק כרגע בעזרתכם ובעזרת הסובבים אותי.
מאז ומתמיד המוות של *עצמי* לא הפחיד אותי. לא אינטיפאדה, לא מחלות ולא מגפות - שום דבר לא הלחיץ אותי, גם לא המצב הנוכחי עם פיגועים כל יום. מה שתמיד אבל תמיד ישב לי על הלב והכניס אותי לחרדות, זה מה יקרה למי שאני אוהבת. בתור ילדה קטנה הייתי מחכה במרפסת לראות את הרכב של אמא שלי כשהיא חוזרת מהעבודה, ואם היא הייתה מאחרת אפילו בכמה דקות, הייתי מבקשת מאבא שלי שיתקשר אליה.
לא הייתי ישנה בלילות, הייתי בוכה כי עברו לי מחשבות בראש שיקרה להורים שלי משהו.
אבא שלי חלה בסרטן לפני כ6 שנים וכצפוי הקורונה הכניסה אותי לחרדות גם כן. לא הייתי נפגשת עם חברות מהחשש שאדביק אותו. גם השחרור שלי היה בקורונה, וכמעט העלו אותי משפט כי סירבתי לבוא להזדכות על הרכוש הצבאי. לבסוף אבא שלי חלה בקורונה ונפטר.

היום האדם שאני דואגת לו יותר מכל זה חבר שלי. גם לפני שרשרת הפיגועים.. אני פשוט כל הזמן דואגת כשהוא על הכביש וכשהוא יוצא עם חברים. הוא צעיר ובריא ואני אפילו חוששת שיחלה בקורונה וימות.
אני נשמעת מאוד חרדתית אבל בסך הכל זאת לא חרדה משתקת - כלומר אני כן יוצאת, מבלה, מחייכת.. פשוט יש את הרגעים, מגיעים בערך פעמיים בשבוע, שאני רואה רק שחורות- מדמיינת שקורה לו משהו, ממש את התאונה עצמה או את המוות שלו, וזה פשוט יכול ממש להכניס אותי לדיכאון לכמה ימים.
תחשבו שאני כאילו חווה את המוות שלו, מרגישה מעין טראומה כזו כאילו זה באמת קרה, ואחרי שאני יוצאת מהתקף החרדה אני חוזרת למציאות ומבינה שהוא איתי חי ונושם.

עכשיו לאור הפיגועים שלא מפסיקים להכות בנו, ילדים, חיילים, אנשים מבוגרים.. מי יכול להבטיח לי שלא יקרה לו כלום? אני פשוט מרגישה שגם פסיכולוג לא יכול לעזור כאן כי מה כבר פסיכולוג יגיד לי? המציאות הזו קשה ומתסכלת ותמיד יהיה לי חשש עליו. הוא הכל בשבילי, כל עולמי. אנחנו עוברים לגור ביחד, מדברים על עתיד.. מה אני בלעדיו?
אני צריכה הרבה יותר מעזרה מכמה אנשים פה, אני יודעת. אבל מאוד יעזור לשמוע איך אתם חווים את התקופה הזו, איך היא משפיעה עליכם.. ואם יש מישהו שהיה במצבי אשמח לדעת איך התמודד עם החרדה הזו.
(למי שהגיע עד כאן, תודה רבה על ההקשבה והסבלנות)