שלום לקוראים ולקוראות.
מאז שאני זוכר את עצמי, נתקפתי במחשבות לסיים את חיי כל פעם שהרגשתי כאב או קושי. אבל הנחת המוצא הייתה שאני רוצה לחיות פשוט קיים כאב עמוק, ובלתי נסבל לפעמים, שמלווה תדיר את חיי.
חיים שכאלו הובילו אותי לניתוק עמוק מהמציאות, וההשלכות של זה הן מחסור בתחומי עניין ותחביבים, חברים וכל קשר עם העולם החיצון.
בזמן האחרון אני מרגיש שאני כבר לא רוצה לחיות ורק הפחד להרוס את משפחתי עוצר אותי.
בתוך כל הסחרחורת והתלישות שתיארתי אני מקיים במקביל חיים נורמטיביים, עושה תואר במכללה עובד קשה בלי שום סיבה אמיתית.
רציתי לאשפז את עצמי בביח פסיכיאטרי באזור מגורי אבל המראות היו כל כך קשים שהחלטתי לברוח. אין לי כסף ואין לי כוח להתמודד עם המצב.
כואב לי ואף השתכנעתי שאין תקווה. מה יש לכם/ן לומר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות