נכנסו לקשר ילדים בני 17, שנינו יחסית מאוד בוגרים היה דיבור על חתונה ( אנחנו דתיים )
לא היה לי ככ ניסיון בזוגיות , זה היה החבר הראשון שלי לא ידעתי להראות אהבה הייתי קרה ובודקת הכל .
נפרדנו לפני 9 חודשים , הייתה פרידה מגעילה (מאוד) זה בא ביחד הריבים כבר היו בלתי נסבלים ולא היה אפשר להמשיך . עברתי תקופה מאוד קשה הייתי עצובה ובוכה לא אוכלת ממש בדיכאון , כמובן שעבר לי מאז ולמדתי ככ הרבה דברים שחשובים ובאיזה שהוא מקום הודתי להשם על מה שעברתי כי באמת נכנס לי הרבה היגיון והתבגרתי מאז . הוא היה לפני גיוס ולא דיברנו מאז הפרידה רק אחרי חודש רציתי שנחזור והוא יתהפך ומאז הקשר נותק לגמרי ( בלי רשתות אפילן) אבל כן חשבתי עליו הרבה . והזמן עשה את שלו ולפני בערך שבועיים הוא שלח לי הודעה שרוצה שנדבר ידעתי שאני לא רןצה לחזור אליו הוא רשם שהוא רוצה להתנצל על מה שהיה וכתב ״ועוד משהו אבל לא יודע אם להגיד ״ לא ייחסתי לזה חשיבות כי לא רציתי שיחזיר אותי אחורה רק רשמתי שהכל בסדר ואין צורך לבקש סליחה והוא ממש התעקש על זה אז אמרתי לו שיתקשר ונדבר על הדברים ( באמצ שלא היה לי כעס כלפיו עבר זמן) דיברנו בטלפון הייתה שיחה כיפית סוף סוף שיחה בלי בכי וצעקות , מרגיש ששנינו עברנו שינוי פתאום סיפר שהתגייס . מאוד נתתי ברקסים בשיחה לא רציתי שיחזיר אותי אחורה במילה … הוא זרק כל מיני קטנות שלא יתייחסתי אליהם בשיחה וכשקלט שאני לא בעניין פתאום הפסיק . השיחה זרמה דיברנו באמת בצורה בוגרת הפכתי את השיחה לקלילה מאוד והוא צחק אני צחקתי היה כיף ואחלה סגירת מעגל (היי י בטוחה שלא אתגבר עליו לעולם) ואחרי השיחה הרגשתי הקלה ענקית אפילו שהוא עשה את זה כדי לצאת ידי חובה וחשב שאני מקפידה עליו זה הוריד לי אבן מהלב . זכרתי אותו ילד קטן שזקוק לחום ואהבה ולא יכול לעזוב את אמא . פתאום סיפר לי על דברים בצבא , ראיתי תמונוצ שלו עם מדים ונשק ופתאום משהו נדלק בי הוא היה נראה לי בוגר מאוד , זכרתי אותו בכיין!! ופתאום ניהיה גבר כזה , אהבתי אותו מאוד ולחזור אליו לא הייתה אופציה , אז למה פתאום אני חוזרת לחשוב עליו?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות