אני ינסה לעשות את זה כמה שיותר קצר. מאז ומתמיד בכל מסגרת אפשרית (בית ספר,צבא,עבודה) אני ההוא שתקופה ארוכה לא מוצא את עצמו בין האנשים ואולי בסוף בסוף מצליח להתחבר לאיזה בן אדם אחד שאיתו אני נמצא כל המסגרת.
הייתי אצל כמה וכמה פסיכולוגים ולקחתי כל מיני כדורים כי בעיקרון אני סובל מחרדה חברתית. שום דבר לא עזר לי במיוחד. עשיתי הכל כדי למצוא חן בעיני אנשים ושום דבר לא עזר. הגעתי למסקנה שהכי טוב להיות אני. הבעיה היא שאני אף פעם לא באמת אני כשאני ליד אנשים חדשים. אם תשאלו משפחה למשל אז יגידו לכם שאני הבן אדם הכי מצחיק בארץ,זורם,קליל,טיפה ערס,ועוד אלף ואחד דברים. הבעיה היא שליד אנשים אני פשוט הופך לעציץ. ואני נכנס לדיכאון בתוך הראש כי אני חושב לעצמי "למה כולם חדשים כאן וכולם מתחברים עם כולם ורק אני לא מצליח ?" וניסיתי הכל ! ניסיתי להיות מישהו אחר וניסיתי להיות אני. וניסיתי להגיד ככה וככה. ופשוט בשום מסגרת אף פעם לא הצלחתי להתחבר עם אנשים. אני תמיד זה שנשאר מאחור. אז כמו שהבנתם אין לי בדיוק חברים ואני לא בדיוק יוצא מהבית האמת היא שאני גם לא עובד כבר כמעט שנה..בדיוק מאותה סיבה שציינתי כאן... יש לי חברה כמה חודשים והכרתי אותה בפייסבוק. היא החיים שלי והיא מאוד אוהבת אותי ואני הכי אני לידה. אבל יש דברים נלווים כמו לראות את ההורים שלה שבשבילי זה סוף העולם ואני עושה הכל כדי שזה לא יגיע. ובקיצור ניסיתי הכל ופשוט נמאס לי לפחד כל כך מאנשים ולחשוב שאני איזה עוף מוזר . אפילו פסיכולוגים אמרו לי שאני נראה נורמלי לגמרי ואפילו נראה טוב + והיו לי כמה וכמה חברות והרבה בנות חושבות שאני נראה טוב. אני פשוט מיואש ולא מבין מה אנשים רואים בי שאני לא מצליח לראות? ולמה אני פשוט הופך להיות מת מהלך כשאני נמצא ליד אנשים שאני לא מכיר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות