אני מרגישה אבודה בתוך עצמי, ברמה שאני כל יום בוכה בשקט, סובלת בשקט, חרדות שמגיעות בלילה.
כל יום מרגיש לי כמו כאוס מוחלט. ואף אחד לא יודע כי אפילו לספר מרגיש לי כמו אובר התלוננות.
והכי מצחיק שעל פני השטח אני משדרת שאני סבבה וטוב לי, אני תמיד מחייכת ומראה שהכל זורם אצלי.
אבל ההפך הוא הנכון! אני מרגישה רע, ולא טוב לי וכל יום שעובר הוא בלתי ניתן להכלה ישר בא לי לבכות.
האירוניה כאן זה שתמיד אנשים מתייגים אותי כאדם חברותי וזורם ושכיף להיות סביבו כי אני יודעת שאני מצחיקה, (האמת היא שאני יס מן כזאח, אז אולי בגלל זה אנשים אומרים לי את זה)
הפן התקשרותי הוא הכי קשה לי!
כל פעם שאני נמצאת בסיטואציה חברתית מסויימת אני מתכווצת ,ומתחילה לאכול תסביכים על מה הם חושבים עליי.
לדוגמא:
אם מגיעה בחורה חדשה אני לסביבה הטבעית שלי ,אני מפחדת ממנה כלומר מרגישה מאויימת מהנוכחות שלה ושאולי המקום שלי יעלם.
והאמת היא שאני באמת מפרגנת לנשים שנמצאות סביבי אבל קשה לי עם זה. ואני מרגישה רע על זה שאני חושבת ככה. זה כמו סבל כפול!
כשאני מתחילה להתרגל לסביבה אז כבר נהייה יותר קל, אבל עדיין אני מרגישה שלי יותר קשה בסיטואציות חברתיות, שכאילו נכפה עליי סבל.
לפעמים לא בא לי להיות בכלל, למה לסבול ככה, מה עשיתי רע! לא בא לי כלום.
אני יודעת שהביטחון העצמי שלי נמוך, ושהערכה העצמית שלי על הפרצוף. נסיתי לפתור את זה באופן מקצועי וזה עזר לי קצת.. אבל עדיין כל יום מרגיש לי כמו טראומה.
חשוב לי להעביר שהתמודדיות האלה קשות לי מאוד! תאמינו לי שהחיים שלי לא היו ורודים בכלל, ואיפלו להתלונן על המצב שלי זה מרגיש לי רע! כי באמת יש דברים יותר גרועים, אבל עדיין הסבל הפנימי שלי ,זה הגיהנום.
זה רק אני ? ואם יש מישהו שחווה את זה בעבר והצליח להתמודד אני אשמח לעצה. תודה לקוראים!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025