בקשר של חצי שנה, שנינו באותו הגיל, גרושים ותיקים עם ילדים לכל אחד מאיתנו. תקשורת טובה, הרבה תשוקה, בילויים משותפים, ערכים משותפים. פגשנו את הילדים, המשפחה והחברים אחד של השניה. נפגשנו המון. מה שכן, אדם יחסית סגור, הרגש הרגיש בעיקר במעשים ובמגע, פחות בדיבורים.
שלשום כשהגיע אלי, הפתיע אותי בשיחה על הקשר שלנו. אמר שמאד טוב לו ויש כמעט הכל, אבל התקשורת הרגשית- חסרה לו. ושהוא מאד מתלבט אם זה הדבר הנכון, אבל הוא צריך כמה ימים לחשוב איך הוא מרגיש בקשר.
מבחינתי, זה גם משהו שרציתי להעלות, כי הרגשתי דומה, אני במהות הכי במקום של רגש עמוק ומדובר עם בני זוג- באיזשהו מקום תקשרתי בהתאם למה שהרגשתי שקיבלתי ממנו, ואולי זה יצר ריחוק, לשנינו. ההבדל שאני תכננתי להעלות את זה כמשהו שלדעתי פתיר ואפשר לעבוד עליו, מתוך מקום שטוב לי בסה"כ.
ההתלבטות שלי- מצד אחד רוצה לכבד את המקום שלו, שמבקש פסק זמן (לחשוב, אולי גם להתגעגע). מצד שני, מרגישה שבגלל שההפתעה, לא אמרתי מה שרציתי באמת לומר. את הבסיס אמרתי, שאני חושבת שהדברים פתירים בהנחה שיש רצון, אבל יש לי מה להוסיף.
מתלבטת אם נכון לכתוב לו משהו קצר, לשקף לו את המקום שלי ומה מרגישה. גם אם אח"כ ימשך פסק הזמן הזה למחשבות (של שנינו). או שעדיף לתת לו את הזמן, בנתק מוחלט. אני כן רואה פוטנציאל לקשר הזה, נראה שגם הוא לא היה חד משמעי כאן. אבל גם לא רוצה להרגיש ברירת מחדל או להמשיך מהסיבות הלא נכונות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות




















כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות






































2025