בן הזוג שלי מביך ברמות, כולם מסתכלים עלינו מוזר ולא אכפת לו, מה אפשר לעשות?

היי, אני שמחה שזה אתר אנונימי כי באמת שאני אובדת עצות ולא כל כך יודעת מה לעשות...

אני מאוד אוהבת את בן הזוג שלי, הוא אדם מדהים וחכם, אך יש משהו אחד שמפריע לי מאוד:

הוא מביך ברמות ולא יודע לשמור על טיפת טאקט או פאסון.
לא אכפת לו שאנשים יראו אותו במצבים מביכים ולא נעימים ולא אכפת לו לצאת גס רוח, ואני יודעת שכשאני מתארת את זה הוא נשמע דווקא מגניב ואחד עם ביטחון עצמי גבוה שלא אכפת לו מכלום - אבל זה לא ככה!

למשל, הוא יכול לירוק אוכל שלא טעים לו באמצע מסעדה בחסרה לצלחת ולעשות פרצוף נגעל ממש במין הצגה גדולה כזאת ולא אכפת לו שמלצרים או אנשים אחרים מסתכלים עליו. נגיד הלכנו למסעדת שף נחשבת ונתנו לנו לטעום שם משהו שלא היה לטעמו - הוא עשה את כל הסיפור הזה בזמן שהשף הסתכל כי לא היה לא טעים!
וניסיתי לבקש ממנו שאם זה לא טעים אז שבצורה עדינה יוציא מהפה למפית או משהו, אבל הוא ממשיך בהצגה הזאת -כולל דחיפת הצלחת הרחק הרחק ממנו אחרי שהוא ירק לתוכה- וטוען שככה בא לו להתנהג.
או עוד משהו שממש מפריע לי - אם נגיד אנחנו הולכים למקום עם הרבה אנשים הוא יכול פשוט ללכת לאדם זר ולהתחיל לדבר איתו. אבל לא שיחת חולין נחמדה על הסיטואציה המשותפת - הוא יתחיל ממש לחקור אותו איפה הוא גר, איפה הוא עובד, אם יש לו בת זוג ואם כן איך הם הכירו ואיך קןראים לה, בן כמה הוא... דברים שממש לא רלוונטים.
והקטע המביך זה שלא רק שהוא עושה את זה כשאני לא בסביבה - הוא גם עושה את זה כשאני לידו!
הלכנו לפני כמה שבועות להופעה והוא פשוט פנה לזה שמאחורינו בתור והתחיל לשאול אותו את כל הדברים האלה! וראו על הבחור שהוא ממש לא מעוניין בשיחה. גם הבחור אמר לו שהוא עובד בכוחות הבטחון וחבר שלי ניסה לחקור אותו על זה, והבחור כל הזמן רק אמר לו שוב ושוב שזה מסווג וחבר שלי ניסה להוציא ממנו בכוח וראו שהוא ממש לא מעוניין בשיחה הזאת אבל שהוא פשוט לא יכול ללכת כי אנחנו עומדים בתור!!!
ואחרי זה כבר לא יכולתי ושאלתי את חבר שלי אם הוא לא שם לב שהבחור לא היה מעוניין בשיחה?
אז הוא ענה לי שהוא דווקא כן שם לב אבל שלא אכפת לו כי עניין אותו לדעת ואם הבחור עד כדי כך לא רוצה לדבר אז הוא היה צריך להגיד לו במפורש שיפסיק.
ואמרתי לו שזה לא עובד ככה כי זה ממש גס רוח להגיד לאדם זר שיפסיק לדבר ושהוא אמור להבין מהסיטואציה ומזה שעונים לו במילים קצרות ולא שואלים אותו בחזרה שאלות שאנשים לא מעוניינים בשיח... ואמרתי לו שגם לי בעצמי לא נעים שאני לידו ובמקום להיות עסוק בי הוא רץ ומתחיל לחקור אנשים אחרים.
והוא רק מושך בכתפיים ואומר שלא אכפת לו.

ואגב, זה לא קורה רק עם זרים - חברה טובה שלי נפרדה מחבר שלה, ואז כשנפגשנו איתה הוא התחיל לחקור אותה על זה, וראו שלא נעים לה ושהיא מנסה להתחמק והוא המשיך והמשיך עד שאני ביוזמתי כבר עצרתי אותו, ואחרי זה היא באה אליי מבויישת ואמרה לי שהיא מצטערת אבל היה לה ממש קשה עם החקירה הזאת שלו.. ולא ידעתי איפה לקבור את עצמי.
ולצערי זה כבר מגיע למצב שבעצמי אני בקושי יוזמת יציאות או רוצה לצאת איתו כי כל פעם שאנחנו הולכים ביחד הוא עושה את זה וזה כל כך לא נעים...
ושוב, זה לא שהוא לא מודע לזה שההתנהגות שלו מוציאה אותו רע וגורמת לאי נוחות לאנשים מסביבו - הוא מודע לזה ופשוט אומר שלא אכפת לו.
ואני יודעת שאולי זה שטותי אבל וואלה הוא בן הזוג שלי, ואני רוצה שיהיה שצת פאסון כשרואים אותנו ביחד, ולא שכל פעם כולם מסביב יראו אותו בתור האחד חסר הטאקט שלא מבין רמזים... כי ככה כל פעם כשאנחנו הולכים למקומות הוא מתחיל לדבר עם אנשים ולחקור אותם ואני פשוט רואה אחרי זה את המבטים עלינו וזה שאנשים מנסים להתרחק מאיתנו כדי שלא יחזור לדבר איתם שוב...
ואני כל כך אוהבת אותו וניסיתי לפתח עור של פיל ושזה לא יזיז לי, אבל לצערי אני לא מצליחה.

בבקשה אל תשפטו אותי על זה שהוא מביך אותי, אני גם ככה מרגישה ממש רע בגלל זה... אני רק אשמח לדעת אם לדעתכם מה שתיארתי תקין? או שאני מגזימה בזה שזה מביך אותי?
ואם אני לא מגזימה - מה לעשות בשביל שיפסיק? כי כמו שאמרתי לו לא אכפת שמסתכלים עליו ככה ושהוא יוצא לא מנומס אבל אני כל כך אוהבת אותו שקשה לי לחשוב על פרידה...

תודה רבה לעונים