קשה לי ואני מרגישה שאני חייבת עזרה

אז אממ היי אני אנסה לעשות את זה קצר כמה שאני יכולה אבל אני לא מבטיחה שזה יהיה קצר. בייסיקלי עברו עלי די הרבה דברים בחיים שלי, בינהם חברות טוקסיק שקלטתי את זה רק אחרי שהן כבר דפקו אותי, לבד בבית ספר יסודי, ואני יכולה לפרט עוד הרבה אבל אני לא רוצה לחפור פה יותר מידי. (אם מישהו רוצה אני לגמרי אשמח לפרט בפרטי או משהו כזה אבל סתם חבל לי כאן לחפור את הכל). אז מאוד מאוד קשה לי עם הגוף שלי, אני מלאה (קשה לי נורא עם המילה הנרדפת של מלאה שמתחילה באות ש׳ אז אני מבקשת בבקשה לא להשתמש בה בעצות). אני באמת מרגישה שאני שונאת את עצמי ואני מתמודדת עם זה כבר שנתיים. יותר נכון, מאז שאני זוכרת את עצמי אני לא אהבתי את הגוף שלי, אבל עם כל מיני דברים שקרו במהלך השנים שתוך כדי הדחתי את הרגשות שלי כלפיהם וכלפי עצמי לפני שנתיים וקצת הכל התפוצץ לי בפנים. קשה לי מאוד לדבר עם חברות שלי על זה מחוויות עבר, ואני יודעת שחברות שםי היום פה בשבילי ושהן שונות מהקודמת אבל זה עדיין פשוט מאוד קשה, לכן בדרך כלל אני פשוט כותבת מה שאני מרגישה. הרבה אנשים אומרים לי לומר לעצמי מול המראה שלושה דברים טובים על עצמי כל יום או כל מיני דברים כאלה וזה אצלי בראש לא עובד אז אני הולכת להראות פה שני דברים שכתבתי, אחד שמתאר את ההרגשה שלי בהרבה מהלילות וחלק מהימים והשני בעצם מראה מה עובר לי בראש כשאני מנסה לומר לעצמי שאני יפה. גם ניסיתי ללכת לפסיכולוגית, לשתיים שונות ושתיהן לא עזרו. הן ניסו לקשר את זה לגירושים של ההורים שלי מה שלא קשור לזה בכלל וזה סתם נידנד לי כל הזמן.

את יפה

לא
את לא את מכוערת ואת יודעת את זה

את יפה את יפה

תמשיכי לומר את זה לעצמך כולנו יודעים שאת סתם משקרת לעצמך
כל מי שאת מדברת איתו מאחורי הטלפון רק חושב לעצמו יואו למה היא דורשת כל כך הרבה צומי
את יודעת שאת לא שווה אותם

לא אני כן שווה אותם אני שווה שיתייחסו אלי כמו שצריך שיהיה לי מישהו שירצה אותי ויכבד אותי

חחחחחחחחח אוי את קורעת מצחוק ירצה אותך? יכבד אותך? את נראת כמו פח זבל מי רוצה אותך בכלל פה כל החברים שלך מרכלים עליך מאחורי הגב שלך למה את צריכה את זה בכלל
כולנו יודעים שאת תמותי לבד, שאף אחד לא באמת רוצה אותך לידו ואם את רוצה לסיים את הסבל מהר עדיף לך לעשות את זה בעצמך

לא נכון זה לא נכון אנשים כן רוצים אותי פה חברות שלי רוצות אותי כאן

חברות שלך ישכחו ממך יומיים אחרי שתמותי כשזה יקרה

לא לא זה לא נכון

את לא שווה כלום את שווה לאפס, את סתומה, מטומטמת, מכוערת שנראת כמו פרה בהריון אז לכי תגמרי כבר את הכל למה את עדיין כאן?

לא לא זה לא נכון אני כן חשובה למישהו זה לא נכון זה לא נכון

את כתבת כל כך הרבה דברים על כמה שקשה לך ומה אנשים אומרים? וואו איזה יפה זה, זה נורא עמוק, זה ״חמוד״. את ליטרלי כתבת שיר שקוראים לו help me ומה הם אמרו על זה? כל הכבוד.
את חושבת שאם באמת היה אכפת להם ממך הם היו רק אומרים את זה? את לא חושבת שהם היו מנסים לעזור? יש אפילו מישהו אחד ששאל אם את בסדר?

לא לא זה לא נכון זה לא נכון תעזוב אותי תצא לי מהראש

את עכשיו לבד, את היית לבד כשהיית קטנה כי את חתיכת סתומה מטומטמת זה למה לא רוצים להיות לידך הבנת אותי? את היית לבד, את עכשיו לבד ואת תשארי לבד

לא! לא! זה לא יכול להיות, אני לא לבד אני לא לבד אני לא לבד אני לא לבד

כולם שונאים אותך את צריכה כבר לסתום את הפה שלך את צריכה לסתום את הפה!

אני לא לבד אני לא לבד

את צועקת לעזרה כבר שנתיים מישהו בא ועוזר? ביסודי היית לבד מסיבה מסוימת ואת יודעת אותה טוב מאוד!

אני לא לבד אני לא לבד אני לא לבד

את סתם אוויר! את קישקוש! לכל מקום שאת הולכת אליו את גורמת לו רק רע, כל דבר שיוצא לך צוחקים עליך עליו וזה למה?? כי את לבד, את באמת לבד

אני לא לבד אני לא לבד אני לא לבד

את לבד ואת יודעת את זה!!

אני לא לבד אני… אני לא יכולה להיות לבד, לא שוב
אני מפחדת, אני מפחדת אני לא רוצה להיות לבד

תתרגלי לזה כי זה מה שהולך להיות, כל מי שמסביבך הולך להיות מאושר, עם החברים המאושרים שלו, הולך להתחתן עם בעל או אישה, להביא ילדים ורק את תשארי לבד לנצח בלי אף אחד שירצה אותך בדירה ריקה כי אפילו חתולים לא רוצים להיות לידך כי כזאת את! את לא שווה! ואת תשארי כזאת לנצח



אז זה היה הקטע הראשון ולמקרה שלא הבנתם זה שני קולות שעוברים לי בראש, אחד מהם מנסה לגרום לעצמי לחשוב שאני יפה והשני בעצם אומר שזה לא נכון ואתן יכולים להבין בעצמכם איזה קול תמיד מנצח.
עכשיו הקטע השני


אני לא מרגישה כלום. אני יושבת לי בשקט על המיטה וכותבת לאט. מרגישה את הלב שלי דופק, לאט לאט. אני מרגישה אדישה, ויחד עם זאת כל כך עצובה שאני רוצה לבכות. מניחה את הטלפון בצד ופשוט חושבת. אני מרגישה עייפה ותשושה, ואני לא בטוחה אם זה פיזי או ריגשי. אני מרגישה שאני רוצה למות, שאין לי כוח יותר לכלום, אבל בו זמנית שאני רוצה לחיות, למקרה שיש לי עוד משהו שהפסדתי. אני רוצה לשתות, להרגיש שמחה, להפסיק לחשוב כל כל הזמן ולכבות קצת את המוח. אני סוף סוף מבינה את השאר, אבל עכשיו אני לא יכולה כי אחרת אני לא אוכל לרדת במשקל. בשניה הזאת אני פשוט… אני מרגישה מחוץ לגוף שלי. אני מרגישה שאני צופה בדמות אחרת בטלוויזיה ומרגישה רע בשבילה ואז נזכרת שזאת אני.


אוקיי אז זה הכל אני חושבת אז אם למישהו יש עצות לגבי מה יכול לעזור או כל מיני כאלה אני יותר מאשמח לשמוע:) חשוב לי לציין שאני **לא** במצב אובדני ואת הקטע השני כתבתי לפני מספר חודשים, אז החלק האובדני כבר לא נכון להיום אבל השאר כן.