אני שנים על גבי שנים נמצא בבעיה הזו. יצאתי בשאלה מהעולם החרדי(לא אכנס כרגע למה זמן הייתי שם ואיך ומה היה שם, רק אומר שפשוט בסוף יצאתי משם). יצאתי בגלל שהפסקתי להאמין בכוחות מיסטיים והבנתי שהדת מבחינתי היא סוג של עבודה זרה, סוג של רכיב שאדם נורמלי שרוצה לחקור את העולם לא יכול לאמץ בשום פנים ואופן - וזאת הסיבה לכך שבאיזשהו מקום אני מוכן לסבול - שאני לוקח את הסיכון שאולי לא אתחתן (בדת מתחתנים, אצל החילונים כל הסיפור הזוגי בעייתי מאוד), שאני נכנס לחיים רעים ותחרותיים ודורסניים, בניגוד לעולם הדת. ובעיקר שאני נכנס לעולם בלי תוכן ומשמעות, בניגוד לעולם הדת ששם המשמעות היתה ביום יום הפשוט, ואילו בחילוניות היום יום הפשוט הוא עבודה גרידא , קרי עבדות מודרנית במובן הפשוט, אי אפשר לראות זה אחרת בעיני. אז כאמור, איני מתחרט שעזבתי את הדת, משום שלא יכלתי לעשות שקר בנפשי ולחיות בעולם שמספר לי סיפורים על עולם הבא שלא קיים וכו וכו ולא אאריך, אך מנגד אני סובל כי הסגנון החילוני העכשווי לא מתאים לי, זה סגנון רועש מדי, ליברלי מדי, שלא מתאים לי. לא להציע לי להיות דתי, כי כאמור לא אחיה בשקר. איך להתמודד עם העולם החילוני שאיני סובל אותו? אני סובל!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות