אני מאוהבת עד כלות נשמותיי במישהו,ואני די בטוחה שגם הוא מרגיש כך כלפי,שנה וחצי בקשר אך מכירים מלפני כמעט שנתיים.
הכול היה רגוע וכיף,עד שהוריו גילו ולא היו מאושרים מהקשר הזה,כי הדת שלו שונה משלי ולא רואים שיש בקשר מסוג כזה איזשהו עתיד,אז הסכמנו שנהיה בקשר מבלי שהוריו ידעו,וכך חייתי עד לפני שבועיים..מבלי לראות אותו חופשי,מבלי לדבר איתו חופשי, פשוט קשר עם מגבלויות.
אני מסוג האנשים שכשהם אוהבים,מסוגלים לתת מעל ומעבר, אז כשידעתי על הבעיה הזאת של הדת, אמרתי אוקיי,זה מה שמפריע? אז אני אהפוך להיות כמוהו,בשבילי דת זה לא משהו חשוב,אני לא מפרידה בין אדם לאדם בגלל אמונתם.
נתתי הכול,וזרמתי עם הכול,לא רוצה שום דבר בעולם הזה יותר מלהיות איתו שוב,עכשוי אני מרגישה בודדה ועצובה ושתכלס אין עוד למה לחכות קדימה,נואשת אליו ובוכה כול היום,אין לי מושג מה לעשות. נכון שאני עדיין צעירה ושהחיים עדיין מולי ושאני עוד אפגוש עוד גברים,אבל אני לא רוצה מישהו אחר,אני מרגישה מבפנים שהוא האחד,פשוט כך הלב והראש אומרים ומרגישים. תציעו לי בבקשה עצות מה לעשות, איך אפשר להמשיך איתו מבלי בעיות..תודה ;)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות