אין לי כוח להכין שיעורי בית בקורס שלי. יש לי קורס שנגמר עוד כמה חודשים. עברתי כבר חצי. אין לי תמיכה. אני הרבה פעמים בורחת לטיקטוק כי שם יש לי מצב רוח טוב. אין לי תמיכה מההורים שלי בלימודים. אין לי חיים כמו של אנשים בלי בעיות חברתיות בגילי. אני מתמסכן על עצמי. לפעמים בא לי לבכות, אבל זה לא יוצא. אין לי מי שיגיד לי מעכשיו אתה לומד עד ככה וככה. אין ךי מסגרת. אני פוחד לנטוש את הקורס הכל כך חשוב הזה בחיים שלי. זה מה שאני רוצה לעשות בחיים. זה העתיד שלי.יש לי פער שרק הולך וגדל. אין לי דמות שאני יכולה לשפוך אצלה את הכול. הייתה לי דמות כזאת בעבר אבל היא כבר לא בחיים שלי ואין ךי כל כך איך לחזור להיות בקשר איתו. אין לי פסיכולוג וההורים שלי לא מציעים לי פסיכולוג. זה שקוף שאני צריך. הם לא אוהבים שאני כל היום בחדר ןהם חושבים שאני כל היום לומד, אבל זה לא נכון. לפעמים זה נכון. עכשיו לא. אחר כך הם מתפלאים למה אני לא עוזר במטלות של הבית. אין לי אף אחד בעולם הזה שאני מרגיש בנוח לשתף אותו במה שאני מרגיש. חוץ מהפסיכולוג שהיה לי וכמו שאמרתי, אני לא כ"כ יכול לחזור אליו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025